Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 142]

53* ( Ul ) מלכה קול יללת אמיה, ותאמר לו: אמי אסוני! מדוע מתאונן למאוד מאוד, ותעל צעקתך משמימה? "האל, אשר לא עז3 אותנו עד עתה) ״גס נימים הנאים הוא יושיענו; אך קוה אליו, חזק ואמן לבבך, ״ונעיניך תראה, הוא יורה מקום מנוס לנו, גס יתן למס ומים להפייתינו. ״ויען שלס: האס תדמי ננפשך מלכה, אלהיס יוריד לפנינו את המן, ״כאשד הוריד לאנותינו׳'? אהה אחותי! אל תדני לנטות, עתות כאלה T כנר ענדו, אספו פלאים, ואיש את דעהו עוד נליעזודו, הוי! הוי! נמות 3רע3 או נצמא. ותאמר לו מלנה: אלהיס אל ימש3 לך עון, ואל יזכד את אשד מרפת אותו היום, כי מרו3 שימך וכעסו דנרת עד הכה. אך עתה כנד;כדון אמנו, דוס, ושנה פס על הגויה היקרה ואני אלך ואשאל לאנשים טוניס, אס יש את נפשס לקבור את מתי מלפני, ותקס מלכה מעל פני מתה, ותלך אל איש עשיר, ר3 פעלים אשר שמעו יצא בכל האדן, כי מונן דלים הוא, למען נקש עזר ממנו. ויהי נאשר דרכה על רצפת ביתו, והנה איש לקראתה, וישאלה: נתי! למה תנכי, ולמה ירע לננך, מי הצד לך? ותענהו.מלכה: אהה T אדוני! גדול יגוני מנשוא, זה ימים לא כגידים אשר נאנו אני ואמי ואחי לעיר הזאת, ותטב נעיני ה' לקמת לו הורתי, והיא שוכנת נמלון על התנן מתה; ואנכי נכדיה, אין מודע אשד יעזר לי ולאחי, ואשר יקבר את אמי. לכן אשאל את האיש הנכבד סלזה אס יעשה עמדי מסד ואמת לקנד אותה. ויאמר לה האיש: התנחמי נתי, גס לי נתן אל עושר וכבוד, גס אנכי אוכל היות מגן לך, בראי אתי למלון. ויהי כאשד הגיעו למחוז חפצם, והנה שלם יושב עדנה על גוית חנה ונוכה. אנל נל רואי מנה דמו ני תשכ3 ותישן, ופניה צהלות כאיש חולם חלום ער3. וישאלה הנכד האם שמה אמך? ותאמר מלכה: כן היא היא, והנער היושב עליה, זה שלס אחי. ויקרב האיש אל המשכב; ויהי כאשד, הנין רשמי פני השוכנת, ויכירה ויפול לפני משכנה ארצה, ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויקרא: אהה! סנה אשתי! פה אמצאך מתה, אהה שדי המר לי מאוד! כראות מלכה שטפי עצנונו, ותפול על צואריו, ותמנק ותנשק לו, ותקרא: אני! אני! ודמעות שמחות נזלו מעל לחיי? ושלם מהר, וינשק ידיו, וישאלהו: האם אתה זה צ ו ר י אני אשד משננוך למת? פעמים דנות פקדתךאמי, ותספר לי קודותיך. ויעמוד צורי ויאמר: כן, אנכי אניכס, ימים רבים חלפו וענדו, והנה הלכתי גס אני נמלחמת הי ללחום נגד.אדנינו; ויהי היום וישנו ממנו שני, וגה