Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 141]

43♦ ( 140) צר לי אחי י• חל9ך מארץ החיים, מה אהבתיך׳ מד! יקח ל* רעיך! .עתה ראית מעל, מול הכפים " ואני בשפלה׳. אסור בנחשתים. אתה חחענג.על חכרת רעיך; ואני ־־ עיני תשקיף אחריך שמים. פראג הדש בול תקצ״ל. יהודה בן יונה לבית ייטלש מלכה וישלם או מות האם: י ץ• •ן ץ •ן העתקה מלשון אשכנזית: אשה היתה 3ארן יהודה/ ושמה חנה. והיתה האשה'ההיא אשת מיל, וסרה מרע, ותגדיל גניה מלנה ושלם, ותלמדס מוסל, ויראת אלהיס. אגל מלכה הדגתה היות תמים עם ס׳, ולירא מפניו מאחיה; וגס אהגתה לאמה נפלאתה מאהנת שלם הנער, ותהי עזר לאמה בכל ינלתה, אף ני ידיה רפות, גראותה כי מנה עמלה עד למאוד למען כלכל אותה ואת אחיה. ויהי היום, וחנה היתה גירושליס עסגניה, לחוג שם אתס מג הפסח, ותחלה למות, וגראותה כי גא קצה ותקרא לבנים, ותצוס לאמר: אל תיראו ואל תמתו וגה׳ תהיהמגטחכס, כי אגי יתומים הוא. ותנל מנה לצוות את גניה, ומגוע ותאסף אל עמה. אגל הגנים נפלו על פני אמהס, ויגנו ויתאוננו גקול מד על גויעתה. אכן מלכה היא מדגרת על לגה געצגונה, רק שפתיה נעות, וקולה לא ישמע, כי לא דאגה לחייה, מי יתן לה לאכל ולשתות; אן גדומיה ננתה נפשה על מות אס יקדה, אשד נפשה קשורה גנפשה. אגל שלס זעק למאוד מאוד. וידאג אך לנפשו, לאמד: מי יטריפני לחם חקי ׳! מי יתן לי בגד ללגוש? מי יניאנו תחת צל קורתו? — ויהי כאשד שרעה מלגה