Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 135]

€2♦ ( 134 ) *9 פ׳ יקנן אסר נמת הוא להשמעות אזניס: אב סל האלמות! — השם הקדוש והמדא הזה. ימלא רוחי בגילת יעלה, גילומה סלה! — משה מרדכי יאוועל מבראדי באור שתי מליצות באיוב ל״ח: פסוק י״ב: המימיך צוית בקר ידעת שמל מקומו. ילוע שעת צאת השמש והתהוות אור יומם אינם מתחילים בכל מקום נשוה — רק משתנים על פי מצב המקום לארך כלור האר!, ני במקומות הקרובות יותר לצד מזלח מקלים אור היום להגיע אל אופקס (המדילווגם) בשעה אמת, מנמו כהיא מגיע למקום אחר הרחוק משם לצל מערב ט״ו מעלות (רנ״ה פרסאות) ולכן אנשי אמעריקא, שהם נוכח רגלנו, ולחוקים מהשטח שננגלס ק״פ מעלות, יש לסם יום ולילה בחלוף ממש מאותו מקום שהוא נוכח רגלם כנולע, ולכן שאל הש״ית לאיוב, המימין הודעת והגבלת לשחר שהוא הגלות אור יומס, באיוה מקום יקדים לבוא ובאיזה מקום יאחד. פסוק י״ד * תתהפך כחמר חותם ויתיצנו כמו לבוש, לדעתי דומן הכתוב לדעת ניק^וים ק^פרניק, שנתפשטה כעת בעולם, והיא שהשמש עומדת וקיימת קל מצבה בלי תנועה, ורק האיז היא המתנועעה ומסבנת את השמם בכל שנה, וגס יש לה תנועה יומית, שמתנועעת וסובבת על קוטנה (חכתע) ממערב למזרח פעם אחת בכל נ״ד שעות, ומזה נאה ההשתנות של יום ולילה, והנה ההמון יתמה היאך אפשר שתסוב האדן ויתקיימו כל היצורים והגשמים עליה ומדוע לא יפלו ויזמו ממנה בתנועה מהירית כ״כ? (כי במהלכה היומי תרוץ T בכל »ינותק ג' וג׳ רביע• פרסה ובמהלכה בשנה צדכה למן ברגע אחד מקום ארבעה פרסאות באויד) ואולם שאלתם תהו, ני כבר נמצא ננסיון, שים לנדור האח כח המושך אשד בו ידביק אליו כל הגופים הגשמיים החונים עליו מכל צד, וכן הטביע הנורא ית' בכל הגשמים כח הכבד שנו ימשכו תמיד אל מרכז האח, גס סגולת התנועה הסנונית והמהירית היא n.j ',־י י: 4