Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1831 - תקצ״ב
- Date
- 1831-01-01
- Page
- [Seite 132] (sequence 132)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4782723-4785531--2940-4785664- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
3* ( 131 ) *S המבזים ירושת נתלתס בעולמי נצח? — אולם, הגידו, אס תלעו, או תשמעו, מה מתנונותינו! מה מאדמתינו בית הוללות מגור משוגעים! מקום, אשר מקור התבונה נשאר זך ובהיר תמיד ביניכם, בינינו תשגה ומאושדיהמנולעים! השטן הנוכל ילעיג עליה, ויעשה בזויה ונמאסה v ז בתוכינו. — אבל. מה זרים המה הדברים האלה בעיניכם, בעבור שאינכם מכירים את טבע האדם ותכונתו! — השמעתם זה מאז דבר ממק האדם? מי עלה שמים וירד? מי אסף רות נמפניו? — עבד בפניכם התשבי ברכב וסוסי אש? ראיתם את תנוך התהלך את האלהיס ואינינו, כי לקת אותו אלהיס? — אגל, הה, הנני מתבושש פה עוד בארחות עקלקלות— איפה הוא האלהיס אשר לפניו ראש כל ־העולמות מונת בשפל עמק עכור? האלהיס, אשד האדם, בעודו אדם, לא ייעף ולא ייגע מלבקשו? מי יתן והיה לי קני הבטה, למען אוכל ראות כסא כבודו, מקום מה נורא! הגידו לי אתם מאושרים שגשמים! אתם שרפי שתק! איה מקום הלד כבודו? איפה שמיו הנוראים? שמש אורו, מזרות ושאר מאורי אור, איננו? הלצים ככבי הבקר כוכבי נשפל, בני האלהים הראשונים, ההלכים ושבים מנקודת האהבה אל יראת רוממותו, נכנעים ובכל זאת ששים ושמתים לעשות רצון קונם, המתרפקים ומתקרבים תמיד במרכזים ישרים, ומתנועעים בנחת סביב אל גבול אני עד׳ שר השמש, אלה איפה הם? באיזה עולמות רחוקות, כדורים למים ונשאים, יתלונינו? — עתה לבו כצפי נחותי, לא אוכל עוד העפיל לעלות ולחקור אמרי כסא כבודו, מקומו נסתר ונעלם מאתנו . -ד כאמת יפלא ממני לגלות כבודו נזה הדרך! נטיתי מהמסלול הנכון. לא מסלת התשוקה אך נתיב התמימות ינהלני נטת אל תכליתי הנרצה. המשתוקקים לדעת חדשות ביתד שאת מלהיות תמים במעשיהם, העומלים אך לחקור אחרי מקום העדן והתופת, ולא ייטיבו מעלליהם להיות חלקם נהדאשון, ונמנעים מהשני, הן המה לא ישיגו ולא ימצאו הדרת מושבו. — אכן, המבקשים ומתפללים אליו בכל לב ונפש, ברוח נאמנה, הן המה ימצאוהו, בלי איזה כוכב או שרף המנהלס אליו. לא החכמה הגאה עומדת בלהט החרב המתהפכת לשמור את דרך אלהיס חיים; אך האהבה והיראה מהדרת רוממותו תסולנה דרך למקוס קדשו, והחכמה מרחוק תעמוד, ותגוצה לא תוכל לבוא. חכמת האדם הוא הטבת לנו, להיות תמים נדרציו, ישר במעלליו, ולא כאשד ישליך אנך ד t החקירה במעמקי הטבע, או בעמקי תהום האמונה, ונפשו פנה אל •2 1 רהבים