Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 131]

( 30* ) *& הן, גס פה עיד לא ארגיע מנסיעתי; ני זה עתה אתחילה לנסוע. ־־ פה אך שעד השמים — אולם 3ית אלהים—או, אולי גס מהס גדול המדחק עוד — ל3 המקום ביציהם ־^* כן הוא — 3ל אפונה — עתה איפה מוש3 אלהיס? — עתה אבליג* מעט בטרם אלן לנסוע הלאה— אשאף רות למען אעצור נח לנוא לאיתני הדאשון אם נפש האדם תוכל להשיג פה מקום מנוחה, להרגיע מעט מעצודתה. — איפה עתה הנני? — איפה אדמתינו? — איפה אתה הה, שמש, אס תסתל א1רך 3מסתריס? — נסיעותו קצרות מנסיעותי? נמה מקצרות הנה נגדיהן? — הנני עומד 3הלריס היותר תלולים, מארצי», ומביט מתחתי אלפי עולמות ר3ות, כאלפי גרגיריחול! איפה תוכל נפש השוקקה מהאלס, אשד זרה הנה פה, ננליה, איפה תעל3 לחקור ולדרוש אמרי יושבי העולמות הנשגבות האלה, בגלגלים זרים, במקומות לא דלנה כף רגל אדם אם עוד בחיים חייתו? — הה אתם הרחוקים וגבוהים מאוד מהכדור אשר בו ביתי! הנני משונוט במרחק רב, הרחק מאיד מאדם העיר לחקור אחלי דברים החדשים ונפלאים לעין אדם. מה שם המחוז או הנוף בין העולמות הגדולות, המתגלגלות פה ברוח? — יאיו גם פה בני האדם, או, דק שדפים ואראלים? — אתם השוכנים קרוב לגבול האושר מה תכונת טבעינס? מושבכם קרית השמים? נבדלו חייכם מחיינו, לשונכם מלשונינו, ורעיונכצז סרעיונינו? — מה משונים מעשי אלהים! — אולם במה ההשתכלות שלכם? תמשול אף תמלוך בנס התבונה? או< מוצלחת הנה ג״כ ללחום נגד תאות החושים? — גס לנס נראה התגלות אלהיס [א55ענבאדונג], תשתרר בימיכם עוד עת הזהב? [דאם גאלדענע צייטאלטער] יש לצס עדן ותופת? — מושבכם תמיד פה במקום אחל? או לא? ובאיזה אופן תשנו מקומכם? — תמותו בידי אלהיס או בידי המות? ואם בידי המות מה הוא אופן מותכם? תדעו חולאים? מלחמות הנוראות?— באלצותנו ישתרר המות לרוב אך בזקני»! כי בנערינו, צעירי ימיס< ינים מכאובים מסוננים מעצמם ומיד המקלה? —יושבים בצם הרשעים על כסא מושלים? — ישפך גס בכם דם נפשות אניולים נקיים? אולי« לא יזוב מנם דס מאומה? — גופיצס לקיים מחומר העב« העכור, אך נעטפיס במעטה תהלהזך תלבושת? שיוכלו לעלות על גפי המדומים באץ משטין ומפריע, באץ עץ ופשע המטמאים נפש? — הה; במם מדל חלקכם מחלק האדם גורלכם מגורלו? ים גס ביניכם 1כסילים המבוים