Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 127]

s* (.1a6) H2 וסוכני תומר, יערבו ייזל ארן ושמים. — הה המרוני יוצרי להביע «• בעמקי פלאותיך;׳ מי ישבע לתזות בנעימות אלה? במקום, גס שלפי שחק ילאו מהגות מספרם. — הכלם עתה. גבל יהיר המתעשר בהון הנלמה לחלק רבבה מגדעון, נגל הון הפצתי ואשרו•— ובכל זאת יבקש הבליעל מופתים על חזוק אמונתו. הכי אלה המה נגד עיניך מעטים? הלא אותות ומופתים הנראים יראו לשמצה לקטני אמנה, בעדי לעת, וכאשר יאמתו לנו דבר, יכסו פניהם כלמה ובוז. האיש הנבון ילמוד מציאות האל הבורא מהטבע הנפלא, ואך כאשר ירדמו בני האלם בתרדמת הפתיות׳ אז ישלח אות או מופת, בעבור הקיצס פתאום מתרדמתם,ולהורותם הדרך הנכון למציאות האלהים הנפלא בלמי בעל תכלית. מי משניהם הוא היותר נפלא? לברוא שמש וימו, או להעמידם על זבולס? אך הנהמה הנערה בל תראה פה בלתי נקולוי* מאירות, ולא כן האדם׳ המחונן דעה, בינה והשכל מאלהיר. —?אולם מי לא יראה ויבין מציאותו, מלבד מעשיו הנפלאים? אותו, מטרת הט3ע?מייפנה עין וישעה מפני הליל, ולא ישאל: מי יסד גלגלי נוראות אלה, על פני תהום החשך הלז? מי אזר זיקי אש בתיק הליל הזקן? מי פזר נוצצי ליל, כאבק נועד בכיור השמים? מי הושיב השוממה והאיר האפלה? מי הוא המוציא והמביא במספר צבאם, ולכלס יקרא בשם? — הלא אתה הבורא הוא היוצר המחיה כלמו,אתה הוא האמן הגדול, אשר אמר ויהי, צוה ויעש הבנין המבוכה ובכל זאת מסודרה! הה פקח נא עיני למען אוכל לקרות תורת מעשיך המלאים פלאות — תדמה לנפשי עת החיים כרגע, והנצח כהנצח, למען תעוף בשמחה למעון ערבות! — מתי אחזה, אשתומם בפלאות אמתיות? — מתי אשליך מני, העפר הזד, המחתים בעד אור הנפש? — מתי תעזוב בית חומרה, מעטפה הבליה, למען תחבק ממך בין להקות שרפים? ובכל זאת יתרבו קטני אמנה, במרד ובמעל יכחישו באלהיס ואמונתו הגאוה תלחם בהבל תבונתה, נגד האמת הישר. הנה היא מגדפת לבס העקוב והאנוש. מה שפל הוא, בזוי מאוד לב הבלתי מאמין! דוחו קצרה להשיב גדולות ונפלאות — מתועב ומטומא מעצמותו לבדו מעצמותו, בן רגע אחד. מפצים ותשוקות טונות נחבשו בטמון; כי לולי זאת היו אלה לבדם בלעדי השכל הנכון, מעוררים ג״כבו תקות נשגבות ויפתחו לפניו שערי שמיס מקום סדר וחכמה, טוב והשגחה, יחל יתנו עידיהס ויצדקו, וימלאו תשוקת הנפש הזכה. — הכפש המנקשיג אושר תתגדל גתשוקתיה, ותתרומס גהשגותיה ברבות ההשתנלות תתרבה הנפש