Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 126]

X2׳ ( £3* L . בתנועה חזקה ובלי מהומה — ייזסר נדהמה מכנוד הנורא, או,מפקודתו להם ירימו בגאון קולס, מאהנתו את האדם. שמה נמעון תכלת יריעו יחד ויזמרו שמו סלה, שמה ישירו תהלות בכנור נצח, וירמו אל אל מי שירי ערנות. — השתוממות כזאת תשאיר אתריה עוד השתוממות — איפה עמודי השמים המשעיניס אותס? מה הכת הגדול. ימזיק המשא הנורא הלז, נרות? — הן המה מלויסעל בלי מה, ברצון הממציא כל מאין, ואין מכל נ — ומלבד צורך תכליתם הנראים לכל, נל נראה את הוד דום שלהם למושב נדיניס, לכסאות מלכים אשר שמה ישנו כסאות למשפט, לשלות משערם נתנל ארצה, ולעשות משפעים נפלאים, יותר נפלאים נתכונתס? — הה השוכנים בדות! מה דג תודהיתן האדם המתנונןנהודתפארתכם, תשאות חן מן לכס! מראה נפלאה! המשפעתאמתיות תדשותננל פעס! הנל ידגיש לנס הרואה במו, הדגשות הנעלות מעל כל גנול? כמו שתקופתס התמידית תודה ענין נצחי, כן יעירו בנפשינו תקות נצחיות. — היתכן שהטבע שס בנפשינו רעיוני נצח נכדי להלעיג נכו? לעיון נזה הוא גדוף לאל הטוב ומיטב, אשד לא ינצר מנו גל דנד. — עןא נא עיניך שנית השמימה, וראה מנרה נעימה גייסי אלד! מנותדה. — אתה הנצל במצולות מממדי התנל, הנה, הניטה וכלמה תנסה י*ד פניך. אס הסהר הלז יוכל למשוך נכחו את הים ממעמקים, נזדמות «ימיו וחזידתס (5ןוטה ת!נד עבביס לשמרם מאלים רעים ומזיקים, מךוע לא יוכל השפעת מוסרו, (ןיין »וורח?יטערי וויינפ11ש) להעתיק יון רעיוניך העצלים מגדותי האדמה הרעלים, ולנקות לנך הנשמת ממצולות התאות העפושיות? — האס לא טונ בעיניך, כי ימשך אותך לשמחות אדן ושמים? הדומות הנשגנות הנצדפות מקבעת תרעלת החושים, ואך לדברים נשגנים תכסופנה, הן הנה תטעמנה מפרחי מציאותן, מחיי החיים., מבושם וצרי הצלחת ימי החלד — כי נלעדס, מה שאר טובי התבל? רעות על רעות, והטובות, גם המה הבל ורעות רוח, כי גס הנה נעזבר מאתנו. — עוד נראה שמה הבטה בלי קצב. — נשכיל ונתבונן, אולם, גס המה בלי חוק יענודו. — כת הדמיון העיף יצלול כעופרת, ובכל זאת יפרוש אבדותיו מחדש, וישיב להתרומם — ישנת או ישיג מטרתתכליתה. נכה תגדיל שמחתו ותוסיף מגמתה,— פה ארוחה מוסנה משרפישחק ושוכן,