Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 125]

7>» ( 124 ) «a ומפריע, ולדרוש אחדים דברים נשגבים, אמתיס ונאמנים. שמה 3ל תבוא כזרה להיות מתנכרת, אך נמשי3ה ל3יתס ומקום מולדתה, ונפלאותיה תשוב תתפלא. — שמה תתלבש גאוה בהכירה הוד מחצבתה, ומרגשת מעל כוכבי מעל ממס קיצה. — באיזה שם נכנה הרקיע הזה? —־ בעבור שהשמים מכלכלים הנפש, כהארן את הגוף ויסנבו לה מיי נצח אזי נכנה אותו בשם מדעה הנפש, כי שמה בנאות דשא העדן תד3ז, ועל מי מגומותיה תש3ע בנעימות נצח. — עתה ראה נא והביטה, ככה יעריכו מערכות השמים את הצלמות חיינו. איפה נמצא מחזה יפה ממנו? עיני נכהו — נפשי נדה מהמון נהדי נחלי נחת, מעיני מאורים המשקים אותה מי עונג כשנורה, מרעיון אל רעיון. — פה הוא העדן הבלתי נאבד עוד. הה! לו יכלתי r להגיע פה עד ען החיים הגדל פה — כי במקום זה 3ל נזהרנו על אכילתו; פה בל ישמור דרכו להט החרב המתהפכת. ואך אס האדם יוכל לקטוף פרחיו, ואכל וחי לעולם. — הנה עד הנה ראינו עניני מוסד משולבים בחן; אולי מעשי ידי אמן מבני האדם, ייטיבו יותר בעיניך? לכן, קומה נא והתבונן, גס עלי תכונתם בחכמת המדידה (»וונ1ד.ע»ווטיק). — איך כלס נועדו במספר, גמדה ובמשקל. פה _ןראה חכמת הבונה, החכם מכל, ולא בנין המקרה, כאשד יאמרו הנערים בעם. — אס כלס ימצצו, אין כל אחד בלעדי תועלת. התועלת נלחמת עם היופי בעד היתרון והשאת, הנפלא עס העוז; בדבוי הפזור בל נראה בנ״ז איזה פזור (פערנוווענדונג) " להבל; המכלכל הבית הנין הכל במשפט ובמשורה ־ מה כליל יופי! חדשים לבקרים! חדש לעין אדם המתבונן עליו לפעמים, ני יגלו תמיד חדשות אין חקר. עגולות יעלו בעמלות בלי קן, מחומת במחוגות יחד יסוגדי בלי קצב. אופנים בתוך אופנים עד אין תכלית. מה שפעת עולמות המלעיגיס עלי ארצינו, דחוקים אלה מאלה מאין מדה. מה גבול ריק מרחב רוח הוא המקום אשר בתוכו יסובו ויתגלגלו. — נלאה דעת,אנוש קרון מחומר, השיג ערך תכונתם וחין ערכם. בהמון פלאות אלה סדר נכון ושלות השקט תשתרר, במשמעת נצח ילכו נמסלותס עלתקופתם׳ ולא יעבטון אורחותס. מרפה וכלמה להנמהרים במעשיהם, מבוכים ולא סדרים. עולמות פגעים תמיד יחד ואינם נפגעים. חרצוב נאמן׳ קשר קיים, ובכל זאת יפדדו לאחדים, יתעו ולא נתעו, מבוכה בלי מבוכה — סאון בלי סאון — ימהרו בתנועה תמידית וננלס מנוחה והשקט — בתנועה