Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 117]

(, 116 ) 4<ä קולס המר, ההד ענס המית שאגתם לאלפים מן ססגו הנורא והגיוס, קול רעש התנשא מן המצולה, עד כי כדוד הקרח התגעש, רגז וזע על יסודו, ויצק נהדיס חדשים וימי להכות מכקיעי החדשים ומנקיקיס אשד הקר וגקע הרעד הזה. "הסב עיניך והכיטה אל הנהר אשד שם כמצולה מימיו עצמו וענדו ״על אפיקיו! ״ קרא הקול. ״פרד שוחה על פני המים אני דואה' עניתי כרעד וחלחלה. .,שני רוזנים״ אמר הרוח ״קנאו כארצות שכנס הקדוכ אליהם, ודוח ״עועיס אשר נסך כקדכס, השיאם, להפיר כרית החכרה, "ולקחת כזדון את נחלתו, קשרו עליו קשר, נסתר המתיקו סוד, ״כרתו כרית לשלוח את ידיהם כאחוזת מרעיהם, זמת סוד העמיקו, "ויועצו יחדו, להכקיע אל עדיו פתאום לזמן נכון וידוע, והאיש "אשד דככ על הפרד הוא ציד שלוח מאת האחד וכידו אמתחתו את "אגדת ופשתגן הכתכ צרוד ונחתם כה, להיות עתידים ליום הזה! ״להתנפל ולהתגולל על שננס השוכן לכטח שאנן ושקט מפחד רעה, "והכדור השלג אשר עכר וחלף את ההדים הרג כהליכתו את הציד "הזה אשד יצא דחוף כדכרמלכו, וגלי המיס אשד פרצו וכפלו מההרים "אל הנהר הזה׳ הציפו את הפרד עם האמתחת כה קשורים וסגורים "המכתכיס האלה אל חוף העיר שם ישכון הנגיד על כס שלום כלי "מגור, אשר עליו קשרו הקשר, והפרד נתפש, והמנתכיס נפתחו, "וסתרי מזמות השני רוזנים נגלו, והקהיל את כל אנשי מלחמתו "וגכודיו ככל מדינות ממשלתו לעמוד על נפשם ולשלוח יד כמכקשי "רעתם, ולשכית ולהפר עצת סאויכ, וכאשר שמעו אויכי המנוחה כי ,נודע הדכר, כי יבצר מהם לעשות כסתר אשר זממו, נפל רוחם .ולא ערכו מלחמה ותעצד המגפה"• "תהיה מי שתהיה אלף תודות לך, לא אוסיף עוד להלאותך כשאלות הכל, אולם עזבני מהר, כי שער אחז כעדפי וכל .עצמותי תדופפנה". "העל נן מתההדכורה למען תשום העיד, ויושכיה ימחו מן האר!"? "לא ידעתי דנר"־ ״העל כן מרכה העיר ונשמדו יושכיה. למען תשג אשת הציר הנקיה מכל פשע אלמנה גלמודה ונעזכה ״? ישאלני שאלות לרככות לא אוכל תת לך מענה, אנא אל תוסיף דכד עמדי, עזכני כי כל עצמותי תרופפכה'. שמעו