Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 100]

S* * ( 99 ) האלהית ומוסר המלות. למען זכות ארמס בענק החכמה הכללית 1) הורה;פיתגולס כזאת: "הידיעה הנאמנה כוללת המדעים אשר לפי עצמותם 3לתימשתניס «בהיותם נצחיים ו3לתי נופלים תתת ההפסד וההעדר / ודק ״מהם נוכל לאמר שם ישות ■2) . כל איש השוקד על דלתי החכמה "הזאת הוא פלוסוף אמתי. תכלית הפלוסופיא היא להישיר רוח "האדם ע״י ההתכוננות, להדמות לאלקים ולהכינו ל3וא 3סול .שרפי מעל. נכון לאדם להיות חרון בתשוקה נמרצה, לקרוא דרור "לרוח מכבלי היצרים ולעשותו חפשי מעבודת החושים ומלאכת המושגים ״הגופניים , ולהכשירו לחזות מחזות שדי, ולראות בזיו הדומניי האלהיי. ״ויאות לאדם להתפלל ליושב גבוה מעל גבוהים ולאילי שמק העוביס, "לבענוד יעזרוהו להשיג זאת המדרגה. הפלוסופיה היא או עיונית ,או מעשית כפי עסקה או באמתייס עיוניים או במצות דרכי האדם. ,בפלוסופיא המעשית בל יחקור ילוד אשה רק הנצרך לו לצדכי חיותו, "אולם הפלוסופיא העיונית היא החכמה המענוידה את האדם בכליל ״תפארת. בל יזכה איש להשיג חכמת ההתבוננות בצלמות אס לא "יפריד נפשו מהעניניס המורגלים, ואס לא ישקיע דוחו משאון ״היצרים, ולא יעשה אותה חפשי מכל שאר הדברים זולתה. לזאת "לא יגונה ההכרח ליסד חברה ברורה ללמוד ולהתבונן בדעת ובהשכל ״בהשקע ובדממה — " ממשל♦ מוסר הנאמרים בשם פיתגירס נציע אלה הנה: ״העדק יתחלק לצדק יחיד 3) ולצדק רבים 4) . הראשון כולל ״החנון ההחדש / עזיבת מאכל בעלי, סייס, אומן רוח, בגון ״שבעה 5) וערמה 6). כמות נפש האדם המה השכל והיצר; "בכל מקום אשד השכל מושל על היצר ימצא צדק ומשפע שלום "ותושיה חן ואושר והדמות לאלהיס. המשפע איננו רק משלום גמול ,עוב להרגיל הנער להקשיב למוריו, למען יאזין לקול תבונה כי יהיה .לאיש. המורה ידריך תלמידו על דרך היותר עוב, ני ההרגל ימתיק ,לו מהד הדרך. עוב להחריש מלדבר דברי אפע והבל. 1החנם ♦נין צעדו *C אלי*ג<1מ"נ« ווייזהייט. — *) ואולי רותז על זה הפסוק: להנאיל אוהני יש (תשלי מ' י׳א). 3) פויפאטטונענד — 4) *£פ״נעלימו טוגעגר ■ ~ 5) נ־כטעונהייט. — י>) *!לוגהייט — G 2.