Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 96]

m C 95) im לעינינו בבנק פלוסופיf אפלטונית־ עינינו רואות כי המעין אשר מלונו חאננו ידיעתנו מלמולי פיתגורס, מימיו בלמי זכים, ונהרוג אשד 3א אלינו מלקחי תורתו מסופקים אנחנו אס החכם ה!ה הולידה ורומו הוא ק3צס. קצר פה המצע מהשתרע להציג כל אמרי תודתו הנפוצים אחל הנה ואחל הנה, לק למען יתענג הקורא מל3ש ת3מתו הסכמנו להאיר אלה הדגדיס לעיניו: "תכלית כל הפלוסופיא לקרוא דרור לדוח האלם ממאסר המצוקות ״המעיקות אותו 3עלות להיכל השלימות, ולהכשירו להת3ונן ״3אמתיות קיימות ונצחיות ולחקור 3עניניס אלהייס ולואניים; ויען "כי הרגלנו מנעודנו להתלנק 3ל3רי החושים, לכן 3ל נוכל להשיג ״יעודנו רק לאט לאט ממדרגה למדרגה. המדרגה הראשונה להתגונה "היא לימוד חכמת המדידה, ויען כי היא תעסוק 3עניניס האמצעיים "טן ד3דים רומניים ודברים גופניים/ לכן היא מוכשרת ומעותלת ן,לחנך רעיון האדם להתגונן ולמקור. כל 3נין חכמת המדידה יחלק ״להתלמד 3ארגעה חלקים; שנים להעיר עין בהנמת המספרים ״*) ושנים לפקוח אוון בחכמת השיעורים .2). המספר יתגונן 3שני "אופנים; 3אופן האחד המספר מופשט מכל דגר ומושכל גפני עצמו, ״ונאופן השני נצדפהו ונימסהו על ד3ר מה. מהאופן הראשון תדגר ״חכמת החשבון 3), ומהאופן השני תצא חכמת הנגון. גם "חכמת השיעורים 3עלת שתי פנים; גפנים הראשונות נחשי3 אותה "גמעמדההשקט והמנוחה, וגפנים השניותגמעמד התנועה והתנודה. ״ידיעת ההנדסה או ידיעת המרחקים 4) תדגר גפנים הראשוניות, ״וידיעת משפטי הככבים 5) תלמד גפנים האחרונות• הידיעה "היותר מעולה היא חכמת המשנון. המספרים הם הענין הראשון "של לימוד האדם , והאיש אשר קנה לנפשו ידיעת המספרים גכל ״עמקי פרטיה וכללותיה, הוא מצא אושר והצלחה, ען חיים היא ״למחזיקים 3ה ותומכיה מאושרים. המספרים הס או דגדים מוחשים ״מון לאדם, והם ענין נקנה ע״ד לימוד גמדעיס 6), או דגדיס ,רוחניים 7) . מספר מדעיי הוא הולדת כחות מעטים נתוך האחדות ״או הסתעפות הרגוי נעצם האחדיי ושונו אל האחדות 3) . אחדות ואחד i) צאמלענלעההע -*• 1) גדוסענלעהוע ־־• 3) אויססעטיק —■ •C4 געאמעסריא — C5 אסטראגאטיא — 6) סציענטי«יי6 — 7) אינטיגלליגימול — 8) להקל על הקורא המוגן אעתיק הייאאר גל״א: — אי־נע סציו1נטי6>ש•«