Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 82]

c 81 ) *e: זקני ג׳ש וזקני ג״ה הס פתנו מגלת 3ית חשינונאי ועד עכשיו לא עלה לדורות ננד שיעמוד כהן לאורים ותומיס ענ׳ל. ופירוש סוף ד3ריו נ״ל שלא עלה עוד להיות נחש3 כאחת משאר המנלות שאנו קורין נהן 3ימי הנס — ע״ע 3ת3ור זה של רנינו ג:יס (נ״ה3") ואמר 3! סייא ובסליחה אל הבטח להוסיף עון על עון• ותאמר רחמיו רכים לרב עונותי יסלח לי, ורחמיו רבים ואף עניו ר1ל רשעים ינוח עזו עצ״ל. והלשון צח ונעים מאד וממש מדיו לשון נ3יאיס קדמוניס, וכנגד זה עיין 33ן סירא המועתק מחדש לענרית, מהמשניל הנודע רי״ל 3ן זא3, ח״ל, (ה׳ ה') אל תאמר אל רחום ה' ועל המון השעי יסלח לי (וא״ו) אל ת3עח נפשן נסליחתו פן הוסיף חנוא על פשע (;') כי רחמים ורוגז עתוועל רשעים מווו רגזו עכ׳ל. ומון ממה שהונו3 3עיני הר3ה יותר העתקת ר3ינו נסים 3צחות וגנוית המליצה (כתו מה שרצה רי״ל לפאר המקרא נתלות שונות גהעתיקו סן תוסיף חטא על פ ע!ו לא יסכים למגמת המח3ר הפשועה שאין ראוי להוסיף עונות ננטחון על סליחה, גס יותר מסכים לשון רנינו נסים ללשון המשורר הקדמוני (תלים ס״ט כ׳ח) היה ערן על עונם, וללשון המקרא נכלל כתו (שם ס״א וי) ימים על ימי מלך הוסיף) הנה יש כאן ג* כ שינויים נסדר הפסוקים ועי״ז נס 3כונת המאמר שלפי העתקת ר3ינו גסים צ״ל פסוק וא׳ו מוקדם לפסוק היא. וראיתי שנתרגום הסורי יש כהעתקת ר׳יל 3ןזאנ. אכן 3העתקת וואלגאטא וניירנוס לותר מצאתי סדר המקראות כתו שהוא אצל רנינו נסים והוא נ״נ נאות יותר לכוונה . ועכ״ס חידוש נמל שכנר הי' נימים ההם 3ן סירא מועתק לע3רית, או שינינו נסים העתיק רק מקראות אלו לצורך ענינו שם, או, מה שהוא רחוק לומר , שהי' מצוי עוד 3ן סירא הראשון המו3א ננז׳ס שהי׳ נלשון ענרי רק שהועתק מנכדו ללשון יוני ואח״כ נאנד הענרי ואין 3ידי עוד להכריע. עוד תניא רנינו נסים נחנור זה(נ״ח א') את רנינו סעדי' ליגנין עז3ון החטא תנעל תשונה, והכוונה נלי ספק לספר האמונות והדעות (תאתר ה' פ׳ג) שממנו לקח ג*נ כל הד' עניניס שצריכים לתשונה גמורה עיין שם ושם. 41) כן, הספורים המלוקטים מש׳ס ומדרשים ננת3יס כאן 3לשון עניי צחונארחות העתקה מלשון ללשון, שאם הי' כות3 מתחלה נלשון ע3רי הי' נוחר יותר ומקומות הרנה נלשין התלמוד והמדרש ולא שינה כ״כ. ולדוגמא נמעשה דאצישע אחר (סוף חולין) כת3 כאן (ה' א׳) ויהי היום וישמע את קול אדם אחדשאומר לננו נני עלה לשו3ך והורד צי מ3ני היונים ונו' שאני אוהב לאכלם . (הוספת ר״נ התעתיק לעינית") ונמעשה דנחוס איש גמזו (תענית כ״א א׳) כת3 כאן (ו' י') ויהי היום והאיש יוש3 נניתו והקירות נטיו לנפול, והקורות והנני! עומדים בעני[ לנתוש וינתןץ ע״כ. פה נראה דוחק המעתיק ללשון ענרית שת330 הדנריס להסכימס למה שנאמר שם נערנית" ירן, ונסע משב^ הישר שנניא למתן. וכאלה הרנה. ויש עוד איזה חסרונות או חנושי הסופר שמורים על העתקה מלשון ללשון, נמו (ג' 3׳) לענין הנולדים נמומין אמר שם שהטונים שנהם הזיקם הקנ״ה לפני הולדס כדי שיקבלו שכר יותר לעו״הנ• .והכופרים נהם לדעתו (ר׳ל "מחתת שהש״ית יודע) פעלס ובחד אותם נדרן הרעה וכו׳ וע״כ הזיקס נטרם ,הנראס" עכ״ל. ופשוט הוא שננוסחא הערנית הי׳ כתו3 נתקום ונחר אותם ובחרם ר״ל שידע הש״ית חת פעלם ושינחרו דין הרעה. ועוד שם (ה׳ א׳) ״וננר תעה חנם אחד מחכמי ישראל ונסע משכל הישר, וסר לנו מדין האמת ונסר ״נעיקר על עני! הספירות האלו* (נענין צדיק ורע לו רשע וטו3 לו) ע״כ. ואס אין כאן ט״ס פשוט שצ״ל •סתירות האלו' מה שאינו תסכים נ״נ ללשון שם, יראה שהשאיר המעתיק מלה זו על מתכונתה הערנית מפני שלא הי׳ יכול להעתיקה 5יאוי, גס נענור שכנר השתמשו נה חכמי ישראל נלשונס, שהוראות ספירה יעינית היא ג״נ הנדל וחילוק (יעויין מדרש מלים ליאה!) וספר הוא תקום אסיפת הנפרדים ונלשון עניי מסחף שהוא מנין, ג״נ מטנין זה, ר״ל קניצת סכים נפרדים וננדליס; וחידוש על געזעניוס שלא העיר על זה . וא״נ נונת רנינו יסיט שסר המתעקש תורן האתת נמה שראה הנדלים שלא כשורה נין אנשים מוצלחים יאינס מוצלחים נעו״הז. ויתכן שנעל ספר יצירה כיון ג״נ לאחוז סם זה נתדות הייצי עשר ספירות ר״ל הנדליס שנאמת הם רק הוראות שונות על הנחות ך F והפעולות