Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 80]

למק סעי לכל ספר ולקיומו נשם לקחו להס 06 זה מן ההקדמה שכתנ 66 אגמז נסים והודעמצי סיס למינים ספר מתו3ר תישועה- י)יזרי צרה וצוקה ופו' 3קפמ ממני לחנר ספר תורה נזה הענין מן מעשיות ו/״ל שלק מסי' צריך לקרות וספרים חיצונים מתורתנו עגיל, ולפן <ת<ו לו שם 3שם הספר אשר ראה מתחלה אצל אחרים ולק יצערו לו עור אחרי שישי׳ לו פזה גס אצלנו מלוקט הדורי רז״ל, ורואה אנפי פ3ד 3שס הספר ורך העמקת לשון ערני. עיין לקמן (הערה <4). 38) הרבד, העשיות יפיס נמצאו נספר זה שלא ידעתי עוד מקורלהס 3שום תלמוד ומדרש ומהם מעשה של ר״א ור' יהושע עס הגנן (י' א') והתאהתות מאמר שלתה אשה נפל אלה לא הצקתי עיי נסיון יפה (י*א אי) וספור נחמד3חםיד 0הו3טח לו נתלוס להיות קצ3 אחד ריעו לעו'ה3 ונתינה נפלאה של צדקת הקצ3 ההוא (ט׳״ז א') ועשיר שנשנע שלא ימן מהונו צדקה רק לממיאש תזסתקוה ולא מצא רק אדס מועל 3א6פה יעו״ש נסיון יקר מזה האיש (י״ח נ') וספור של החסיד העני שנתעשר פתאום עיי אליהו ז״ל שננה 3ענורו פלטרון למלך (י״טא’) ופתנ שם אמרו רז״ל נראה שהוא אגדה ישנה, ונמצאה אצלנו 3זתר אחד למו״ס נחיוזים שהתחלתו איש חסיד הי', 3לי תזון ומחיי. ולא ידעתי אס ראה הפייטן גוף האגדה או לקת ספורו מר״נ — ועשיר שהשאיר לפל אחד מתשעה 3ניו תאה ינריס ולקטן,רק עשרה חניריס והס העשירוהו(כ״א 3') והעשה של גנן אחד 3על צדקה (ג״ו 3') ופל אלה המעשיות היו בלי ספק נספרי אגדה קדמונים שנא3דו ייאתנו, ועיין 3הערה שאח״ז ותמצא עוד ספורים 3לתי שום מקור, רק יש ראי׳ על קדיתתם , 39) אין ספק שהיי לפני הקדמונים ספרי אגדות נפני עצמם שהיו גוללים'ספורים י ותשלים קדמונים והרנה ההס נוספו אח׳ג 3תלתוד תר3נן סנוראי נתקומות היאוים, כתו הספוריש מנחום איש גמזו וחנן הנחנא. עיין פרשימת שתות לתולדות יעל הערוך (ערן גמזו וחנן הנאנא) וכדומה הרנה מאד שאין נידי לפורטס כעת ילפני שאין זה מקומם. ומהם ג״כספור הזרמאנוהדשה,אל 3ה״ג הל' גיטיןו3תוס׳ •.קדושין ע׳ג א׳^ נשם ירושלמי ולא נמצא נירושלתי שלפנינו. ונכה יניא רש״י לפעמים נפירושו אגדות חיצוניות לנאר דנרי התלמוד שיורו עליהם רק נרמז. יעויין ילעילה (י״ז 3' ד״ה עיקם) ואייך מפרש נאגדתא היפא הוה עו3דא ונו׳ והאין יתרפא מפרש התם ע'נ. ולא נודע לנו עוד תקום של אגדה זו רק נספר 3פ'ע הי'» ועוד שם (ד״ה עאל) וגשתגעה והיתה צועקת ונוי ונ״ז לא נמצא 3גמרא שס רק מאגדה הנזכרת לקת ד3ריו. ו3תום' סס ד״ה אלו וד׳ה אל מ3יח 3פ׳ ג'נ ייספות 3פס ירושלמי אישר אינו לפנינו. אולי הי׳ מדרכם לכנות כן אגדות חיצוניות ימה שקראו כן נקדושין ע״ג א כנ״ל . או שהי' לפניהם ירושלמי על מעילה שהי׳ ירושלמי על קדשים וחסר לפנינו כנודע. וים תקומות ינוד שמניא רש׳י מעשים שלא ’ייצאו לפנינו רק נחנור זה סל רנינו נסים, ני גס שניהם לקחום מספרי אגדה הישנים. יעויין סוטה (נ׳3 א' ד׳ה נגון) ספור מיוחני 3ת רטיני שנמצא ג״נ רק יאגור זה (י"3 3'), וכן יומא (פ״ג 3׳) וחולין(ק׳ז א') ד״ה האכילו נשר חזיר, יןיעות של תוכר 3שר ע״י התרשלות האוכל מנט״י, והוא ג'נ רק 3ח3ור זה (כ' ״'), ונסנהדרין(ספ״ג) ד״ה לדזוי לי', נת3 רש״י נניאור , ראיתי 3ספרי הגדהנו' ינ״ש ספור קצר מנתן דצוצותא והוא 3ת3ור זה (נ׳ג א') 3ארינות ונחמד מאד, 1״ונא 3סיד הדורות אצל נתן דצוציתא וסוף הספור ממש 3ד3רי רש״י ז״ל. אולם ’ש עוד הוכחה גדולה על קדימת תעשה זו מד3רי השאלתות שעל מאתר ר3 (ספ׳יז יפנהדרין) תעשה 3או0 אחד שנתן עיניו 3אשה אחת ונו' תוסיף ר3 אחאי גאו! ה' יאיא) תעשה גאים אאי ונתן דצוציתא שמו, שנתן עיניו נאשה אחת יחכיז שמה עכ״ל. וד3רי ר3 אחאי נודעים לדגרי ק3לה. והנה שם האיש ושם אאשה מנואריס ממש ג'נ נספור של ר3ינו נסים. וע״י צירוף הספור של ר3 שם ״אס׳־ו לו חכמים לספר עתה אפי' מאחורי הגדר ולא חשו נס למיתתו, עם הספור מינו נסיס שהכריחה נעלה נמאסרו ללפת אל נתן והוא כנש את יצרו יגדל 'עי*ן נעיני כל קורא יעויין היט3 סס ושם . והנה ר3 המצויין נספיי הגייל אנשי שש למספר תעשיות של קדמונים, הוא המספר גם ונעשה זו שם נסנהדריןסש־מ, ׳ אה שקרה עכ״ס איזה זמן קודם לו. ונספור של ר3ינו נסים מנואר נסופו שהי', ת! י' עקינא התנא. ושם נסנהדרין פליגי ר׳ יעק3 נר אידי עם ד' שמואל נר נחמני