Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 79]

3* ו 7S ) נן וננזנא, ואני רואה (זצ־ר , מעם?! תצלעשיות הצדיקים שאש3 הקניה!ע*ה? <העשידס ע3 סנשתדלו 3נו3ד עשיית מצוה תן המצית " [ותוזאיליס הססוריס על זה ו3ה® תנרייהא דתנתות (מ״ד א') מתלתיד אתד שניצל תענירה עם זונה אוד? יפיפי' תאר ע״י תצות ציצית "ואא׳נ נשאת לו, והתחנר מעורר עציו ע' אי] "נא /,•ראה גדולתו של תלמיד זה סנתאוה ל3א אלי' לראשוצה ו3איסור ע3ירה ונ3ש את .יצרו והכניע את תאותו ולנו ולא,קר3אלי' 3איסור1סשי3 לו הק3״ה גתולווסנינה .לו וצקתה לו 3היתר ונשאר לו השכר לעו"ה3 שאין לו שיעור — ותיי3 כל אדם ,להזהר נצנצוס זו (של ציצית) ני היא גדולה תאי וננ3ות" [ו3דף י' א,] ,אתל עתה ,לזנור מי שהי׳ ראשיתו תצער ואחריתו ישגה תאו, ני לענין זה וז3רתי הספר הזה' [ונאים תעשיות ע׳ז ו3תונ0־ הערתו על תשו3ה מחטאים אשר עוד יד3ו תמנה הר3ה *סוף הספר רק אחז כאן מקום הראוי ונת3 שם 3'] ,3א וראה נמה תסדי ה׳ לתי ,שישו3 אליו נכל ל13 ומה עצמו רחמיו לקורא אליו 3נל ל33ו 3עת צרתו" [ואחר הספור של ר׳ מאיר ענז אחות אשתו שהצילה מקונה של זוגות יעורר עליו התחנר י־א א'] "הסתכל נתעשה הצוקת לסי ששמרה עצתה תע3ירה הצילה הק״נה מיד ,מרעים, אתר הנתונ שקר החן,והגל היופי, לכן צריכות הצדקניות להחזיקנצדקתן "ללמד את הנשים [אולי צ״ל האנשים] מעשיהן שלא תהי' מאותן שאתר עליהם נדה "אדם א' מאלף מצחתי וגו ׳ [ומניא מעשיות משים נלתי צנועות רעות לנעלה ושאינן רעות ונהם גס נעלות תשונה (י״3 נ') ויתכן א״כ שרצה לרמז גס לחמותושתטיג את דרכה ואולי תש3 ני לה חלק נאורחות נעלה כנהוג לרו3 ואח״ז ספורים עוי מצדיקים ונעלי תשונה ו3הס מאונקלס הגר ומעורר עליו י״ד א'] "יאה גדולתו של «חסיד זה נתעשיו והוא הי' גר אוה3 מכת? ותורה" [ואח״ג קצת ד3רי0 תאנשיא עמי האין שמתחנמיס וזיל שם 3'] "אנל אותר לן מקצת תדותם שאט ׳למדו(אותם) "מעט, הם גסי הרוח נעילס והם חושבים שהשיגו בל החכמות .ימההלליס באותו המעט שציבידו ונו" [ונהניאו מאמר ההמוני שלרז״ל חס יקרא אותן חנירן חמור נעור כחמור (נ׳ג א׳) הוא מעורר עליו "על כן אל *יזלזל במשל ם הקדמונים לפי שיש להם עיקר מן התורה ומן ״דברי חכמים' [ואחר הספור היסה של נתן דצוציתא (לקמן הערה 39) כתג נ׳ד אי] "על כן חיי3 אדם לחשוב באחרית הימים ולא יגנור יצרו ולא ,ישמע לתאותו וישתדל לקנות אשי לא יסור ולא יכלה הוא חיי עו'ה3" [ונו,. ומזה נ*נ כעין ראי' שלא הי דונשצעיר עוד, ונאים אח׳ז תאתרי רז׳ל על יצ׳הר המסית לתאוות וכיון שע3ר אדם עגירה ושנה נה ונו' ומעורר התחנר עליו שס 3'] "על "כן אנחנו חייניס לשו3 ליוצרנו ולענוד אותו 3ל3נ שלם" ונו' [ושם מאמרים מתנתי המוסר, ותתחיל להארין נעניני התשונה וירכי' נעזנון החטא ונו' ופתג מם 3עני| הד' נ׳ו א'] "שכן אתרו רז״ל נתקוס שנעלי תשונה עומדיי אין צדיקים גמורי! "יכולים לעמוד לפי שהצדיק לא נתעסק נהנל ולמד תורה כל ימיו ואינו יודע לעשוי! .יע אבל בעל תשובה שהתעסק בתפנוקי עבירה/ והלך בדרכי לבו ,ותאותו׳ ויט שכמו לסבול עול המצות שהוא קשה עליו׳ אזיהי' «ראוי לשכר" [וע׳ז משל נחמד מתנו ושני משלים יפים מדרז״ל, עד כאן] והמתנוצ! «.כל אלו הינייס יסכים להשערתנו. ואין סתירה לזה אס נאמר שהוא ומש נן לניני סיקל היי יכול להיות חנם נרקלוק לשון ענרית וערנית ושארי ספדי ערניים ולא ודנרי רז׳ל, גס שיגה נחן העולם עד מצי ימיו, שאז הוגיאו רגינו נסים. והנא דש׳י קוראהו תמיד דינש גלי כנוי ר׳, ומי יודע איזה דונש ח3ל הפיוט היסה דרוי י־יח ושארי הפיוטים הנרשמים נשם זה אס המזרחי, או זה. 37) בבר ראינו והערה 32) שם הספר נשער שלו, ח3ור יפה מהישועה לחנם׳ נראה פירושו שהחיורנולל ענין ישועה אחרי צרה מסכים לענין צכגרנייי לנחם את רונש מצרתו ולתת לו אקוה שינרנהו, ה' עוי ננניס נמ״ש נהקדתה סם דמלת לחכסתוסנ על התחנר וד״ל שהוא לחכם רנינו נסים נר יעק3, ע״ושכותנים יזתיד ספר היד להרתנ״ס וכדומה. אולם התדפיסים אשנו מלת לחכם מוס3 למעלא זנליתי ישועה שנאה לחנם ולכן שנשו ורשמו נכל דפי הספר מצד ימין רנינו נסי® יר יינק3 ומצד שמאל מנור יפה מהישועה לאנס ולדעתנו צ״ל להסן, לתען נוי־ יקריא תלה חנם למטה אל רנינו נסים• ואפשר עיד שלגוף הספר לא הי׳ שעי על: דק הי מתמיל יהקימש נאש נסים יו יעק3 ונו' רק השוסריס שהי' מדינם