Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 78]

2*4 ( 77 ) מלומר שהי' לו נ3ר מתן אשר מת לו 3( שנעת ההיא לא הי׳ נחזו עו1 רויצונסיל* שאינו ראוי לוזיר ספלו׳ וכד ע״ש. 36) לבי גונוה להאמין, וכן אמשו3 נטותל3 כל קורא המעיין היט3 ננוף הפ3ור, שהי' זה המנומס איש מנס רק 3עניניס אתרים ו3סשריה ער3יים ולא 3ד3רי רז׳ל הקדמונים, גס לא הי' מננדם כראוי. מאושר 3מיי עי׳הז ורודף אמרי הענוניו ולא 3נל עמ יראת ה' לנגד עיניי , אע״פי שאי׳ משים אזנו לפעמים לד3רי אפתי ישראל וגימוד לדורי ר3יני נסיס תמנו. ונמשן מנהגו זה ממ לי 3ן אהו3, ונודע השתוות ל3 כל אנוש המכם יהי' או סכל 33א עליו צרה ומליקה , או אן יפשפש ומעשיו וזממשגומיו, וימל לשוג לאשר עז3 נעת ההוא הרין אגרות עם י3ינו נסים אשר 3הן צשי הנראה השמיע לפעמים כעין תדעותוא על דרכי ה השג יוא מ״ו. והיא (ר3ינו נסים) מנד לפניו ספ־ הזה לנממזו. אכן משו שהזמן ראוי עתה ג״נ להוג־תהו קצת על דרכו ולהראותו נדרן נשמר ונדודים נעימים שננגסים 333 ואינם תצאיניסלנפש נענה אמדת הצדק ועונתי 3זא ונצא, גא יקרת וזנתת ח״ל, וני ירא אלקיש יישע נאאריתו מכל צרה, ולנן נם מי שעזנ מתמלא תעני אורת ישר,ישו3 אל ה׳ וירמתהו והי'ראשיתו מצעלואמריתי ישגה מאד,ונדיתה. ונל זה ניאה תסדר הסש־מתמלתו ועד סופי. ונציב פה איזה ד3ריס מהקדמה שעוד נצנורן אלי' אמ'פ (הערה <4) "נאום נסים 3ר יעקנ. אדוני וידידי ישמין האל ויצרן. "מוטן יעזרן, ויארין ימין, ויסיק זממין, נתרעתת אלי ונתון הנעים את אשא ,קרן מק־צר רות ודאגת נפש ואנמת נפש אמי פנוירא ננן נ״ע, האל ינדור פיצן ״ויזנרן ננניס זוציס למיים ארוניס וזנרת ונתון (ברצונן) פרצונן לקרות אפיינמם ,אותן וישממ ל3ך ויסור יאגמן וצוקת אנמאן, והידעתני מיש למינים ספר תמינר ,מישועה אמרי צוקה וצ־ה [אמשי3 ניונאו לקראים אשר נארנ״ילאן הקיוניס אליו, ,עיין חוליות הר׳א ונסופי לקונוי פירושיו על התודה פ' וירא] ומפני (ועזור) ,ננידן ורצינן שהיא גננד עלי ותשוון היקר ולתאיתןנדנרי תירה נקשת ממני 6פר ,תורה לן נזה היגנין תן מעשיות המנמים צהמסידים ר3יתינו *"ל שלא תמי' עייף "ל.קררתבששו-םחצונ<ש־תורת:י׳ תהיתי לעשות אתנקשתן ושאלתן, אע״אישאיצי ״(נון והגון למנר ספרים אנל רציני לתלזוא רצינן ולהשלים חפצן ואנתן, והס •יעירוני על נל זאת, ואני שיאל מהקינה לעזרני ולה־רינני נדרן ישרה, ו3שני3 "האתת הקדמתי מניר אפר זה על תה שאני עושה [נראה שצ3ר המל לנתו3 שאר ,ספריו ועניני התלמוד ופירושיו שהיו עקרי עסקיי, אע״פי שנת3 מתמלה נדרך ״עניה שאינו הגון למנר ספרים, ועיין עוד ראי׳ ע׳ז למעלה העדה 34> מפני ׳(יעניי) הפד־־ר וגורני מעלתך וחכמה ף אצלי. ועוד תפני שאני נמו יי ,נוודא יתעלה שתו שיונה פנדי ופעולתי לעי"ה3 נמי שאתרו ז״ל נמה גדיל שנר ״המשתא לו איז דיאג ונאנא ומנתם נפש נואנת ונעצות, ומדנרעללננואו ומונית ,יאנאות ששנרו הרוה יסעילתד ומשנורתו שלמה וכו׳. [אמ״ז ספיד מי׳ ורוקא ׳ע״פי נתדא יתעגית (נ׳ו א׳) שתסיפו ראי׳-על שנרתנמומיתר נפש] "ואניזונר* יני' [עיין לקמן הערה 43) ואני פואל מתן ומאת נל מאי ספר זה ונו׳ עד (א יוושו קווי". [ע״נ הקדמת הסשר. לא נמו שרפתו המדפיסים ועשו ריווח 'פני הסשיי מר' 3רוקא נאילו שם ננר תתמיל נוף הספר ונאמת, נל תעיין •ראה ®נתפנה ההקדמה עד המקים שרשמנו, ואתיז מתתילניף הספד וז׳ל] "אית־ותתלת ׳יניי שנור נתודר לנעלי השנל והמדע סהק״וה צ־יק וישר אין עול ומשפטי ואין ׳יימס וימו ונו׳ ואם ראיה אדם שהיא וארי «1גודל מעלה ויירד ׳«גדול ה ו, או שהוא חייב.להיות שפי ונכנע וי־ום ויישא יגבה "מאי אל יסיתך יצרך ואל, ישיאך רבד ואל יבהילך רוחי לח,»חב ׳כפועל ההב״ר, שהוא ערל•־ יי צדיק וישר הוא יכל דרכיי תשש" והוד ׳מעשיו סתום וחהוס מחשיג לב כני האים והיא יודע למה זז יעל מה ׳׳ז• אמרו רז׳ל על האלתיד שטעה וענין זה, ונתענו הי' ייצא תתתת ננפי השנינה ׳עי שגלה הקי״ה את אזני יהודיעו ס־ף הד3ר וש3יל היושר" ןופס נסמין הספיר ייפה מירושלמי םפ'נ ומגינה תמינסן ומסיר שתתו ויתד ונעשה לראשון נ3יד נמיתו לשני יעי״ש וארינית « ועוד הונה ספורים צמים יפיס ויקדים 3יסייי הצייקים \|יישרת ההשגאה עליהם ונהם מעשה הנפלאה ישל ר׳י 1ן לוי עם אליהו ז׳ל(עיין יזייז העדה 9») ואתריהס הזהרת המאור מ׳ א•] ,ואתה אפי השתי ושמוי גפ״ן ת־ ילא תנקש אמרי אשר לא סונל לדעתו ואל הרבה דברים בעניו זד, פן יונית 1 ין