Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 77]

( 76 ) ז& והתאפקו מנכי ואנחה 1ש3ת למת מוסר גס לדונם עי״ז, וכן מסיים סס ר'נ נא וראה נמה גדול שנר רצ־יקים על רון ההאפקס ונו' ו1כ״ז אססר סיאה איזה מדרס אתר שהסיפור גו נסישורו וגאר גו מזולתו מפני סמסניס יותר אל נונת תגורו נניל והסןור השני הוא מר' תאיר ואנסנאית הזונה (ע״ש נ׳ג א') והוא ממדרש עפרת הדגרות ( יגור ז') אלא סשס 3תדרפ מסיים שר׳ת הכיר נאמת פשכג עתה וקנל עליו תסוגה נוראה והושלך מעי לפני אריות פלסה לילות רצופים והס לא היזוקיהו רק ננלע ויצתה 5״ק ר”מ מזות! לאיי עו״הג. ולא <ן יספור פ ל ר"( סתספר רק אפר התענה ר״מ ימים רניס עד שנאמר לו גתלום אל תירא ר״ת ני לא וסל מתן דנר תטת והאיפה הרעה נזגה עליך ונו' והקורא ינין ני התקרג ר״נ יותר לאפשרות האמת סהמדיש מתמי' הוא אין יאתר נזאת על תנא גדול נדורו מאד •י T הן גמעשה התנא, הן נארוף נפסו לתות ע״י איות רעות והצלתו כהצלת דניאל. 34) בהקדמה נתג לדונם, מהרתי לעשות את יקשתן ופאלתן אע׳סי שאיני נכון י והנון לתגר ספרים ונו', כ״ש מי סהוא קטן מגזה ונקלה כמוני, ע'נ ואתפוג זה לידך ענוה מתנם צעיר לימים אשר יאל לנסות נמו גתגור ספר ראשון תמנו, ני נאמת אתרי נן אגר הרגה ספרים יכל ענק, ומראה גהס יקרת דעותיו נעמי עצתו תגלי סנות אל דעות קודמות נמו פיראה הקורא הרנה נמאמר הארון מספרו תג׳ס שהנאנו לתעלה (הערה 3< > תספר חסידים, ונפירוש המונא נע״י לפ״נו דנרנות. אמנם ננ״ז נראה שכנר האל להכין לו מאמריו לספר מגלת סתרים חת׳ש כאן (נ״ו נ׳) ולולי שהייתי תארין הייתי זוכר מעלת הצדיקים ונעלי תזונה לעו״הג ונו משפט הרשעים נגיהינס נמו שאתרו וז״ל נתלתוד ואולי אזכרה ו נספר אאר ענ״ל. וקרונ האד שכיון אל מאמרו הנזכר מספר, אסידיס שהוא מתג׳ס שלו והוא מדנר שם תעניניס המדונריס פה נמו שתראה נדוגתאות ממנו (הערה 187 ועוד ראי'שכנר האל צנתונ ספרים אמרים לקמן (הערה 36"). אכן הלשון,ואולי תזכרהו' יורה שהי' עוד נעצמו מסופק אס יזכור נ״ז יספר אאר אס לא, א״נ לא סדר עוד ספרו מג׳ס. תצרף לזה השערתנו נהערה הסמוכה אתיו שענק האיגוד הזה הוא אגרת תנאומין למותנו שנפער ננו, והוא (רנינו נסים) ינרנהו שיזנה עוד לננים (הערה 36) א'נ הי' אותנו ותמותו עוד נעלי נניס, וזה יורה נסי מנהגי הדורות שחתגס זה הי' עיד צעיר נשנים. ותעתה מ׳יש (י״ד נין ואני גסים שאלתי נילוותי ונו' י״ל נימי היומי ילד קען נחו שנראה משאלתו סס המונאה למעלה (הערה 36). 35) עוף נערם נא לידי נוף הספר רק נראותי מוגא נס׳הד ס' י מעשיות מר'נ נ׳ר יעקג לדונש אתני נו' (הערה ®3) יאפה השערה נגד עיני, אס איןזה דונש נן לנר״ע תתדינ' סי״ם שהו' נ'נ נאפריק• הצסיני• וקדונה לקיר׳וואן מקום רנמו נסים ואניו. ונאתת השם דונז זר הוא ונודעים לנו רק שני מדקדקים ששמם כן ושניהם מונאים לדוג נספיי הרא׳נע האחד דינש נן תמים המזרחי או הננלי, והשני דונש נן לנדע מעיר פי׳ם יעויין ריש ספר מאזנים• והנה זמן דונש זה האחרון לא נתנרר לי עוד משוס ספר רק אס רציתי לאשנו נפי הסדר שהעמידהו שס הרא׳נע נין ר' מגאס נן סרוק וד' יהירה וזיווג הי' תתנגד מעט להשערתי, שאין יהי• דינש נן לנרט שהי' אי ענ״ס איזה זמן קידם רנ האיי, מתן לרנינו נסים שנפטר איזה זמן אתרי רג האיי. וזאת הניעתני לספק אאר אס לא נמצא כאן יונוש קטן הרגיל והוא חסרון הוא׳ו נמלת חתנו שצ׳־ל אותנו, ואז נסוג אחר זמן דונש כשני דורות, ויוכל להסכים היטנ עס סדר הראנ״ע. כל זה שערתי מגלי ראות הספר וגס מילי דעת אס הוא נדפוס. ואחרי שנא לידי ועיינתי נו ראיתי ני נאמת נהקדתא הספר אשר הוא כעין אגרת מינינו נסים להאיס התנואם לא נמצא פם דונש כלל יק נשער הספר כתונ כן ונדנרי נעל ס״הד. אלא סגס אס לא יהי׳ שם דנרי התאנר רק דנרי איזה סופר לא הי' נודה כזאת מלנו. וע״כ שראה צן נגוסאא ראשונה סל המאוד. אמנם התחלת ההקדמה ההיא; נאוס גסים נ׳ר יעקנ אדוני וידידי כוי תראה נניאור שענ׳ס לא הי' זה המנואס אתנו שאין דרן לנתונ אדוני לאחד מנניו או לוקחי ננותיו רק לאניו או אני אפתו, ונתחזקה א״נ הפערתי י ועתה תוכל לצרף נם מה שהוכחנו נהערה הקודמת מנח ראי׳ אחרת שהי, דנית «*ם צעיר לימים «עת אנרו ספר זה שלפ״יז נאות יומר לומר עליו שנתו לאותיי מלומר