Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 76]

(15) *G ונמשולשים לא תיישינן כלל לשגי אגשים 4 ואחשוב שהתשובה (גתתיס דעיס סי׳ קי׳ט) מר3 האיי המו3אה אצלגו קצתה נתולדות ר3 האיי (הערה 16) הוא לקיר״וואן, ור3ינו הצדיק נ׳ע התו3א שם 3שאלה, ששאל נ3ר לר3 האיי הוא ר3 יעק3 שלנו א3י רנינו נסים, ור3 האיי יספר שם משאלתו אליו ותשונתו, וקוראהואלוף קדוש גם אלו() סתם ו3הוספת נ׳ע. את״ז אנה ה' לידי גוף הספר היקר ותועיל צנל מעין נמו שי3ואר ובתוג 3שער. ספר תעשיות והוא ח3ור יפה מהישועה להחנס ר3ינו גסים 3״ל יעק3 נ״ע לדונש חתנו לד3ר על לנו ולנחמו. וכה אמר אתרי צוקה רוחה , אחרי צרה ששון ושתתה. אחרי דאגה הנחה כנס ח3וריס אחרים, ממעשים מחסידים מאד הדורים. ישמעו לקולם חנריס, ויעלו אנל כנשרים. המינור הזה נ3ר נדפס נעיר פיראוה יעיא בשנת שי״ז לפיק ונו'ועתה נדפס החדש 3זאלקווא תקנ״ט ע״נ. וצריך א״נ להוסיף מלת פירא״רה 3ס'הד לפני פיט שי״ז. ומצאתי שם (דף נ׳ה) מה שתרשים 3על ס״הד מדף ל״ט 3דפו0 פירארה, ואף שם יש על מלא הר״אש שני קוים לסימן ר׳ת וגם נראה כמעט שחסרו שם הפירושים של אניו נולא נמצא נלל ההם 3מקוס ההוא ולא נדע איזה הס אלו הפירושים שלא פירש ד״< מעצתם אלא מאניו. ועוד מצאתי שם (י״ז 3') ואני גסים שאלתי נילדותיאתאנא מארי הר3 הר׳אש ואני קורא לפניו נספר ויקרא ואמרתי לו אני הפני הה מתחילים התינוקות תחלה לקרות תחלה 3ספר ויקרא ולא יתחילו מן 3ראשית שהיא תחלנן התורה. ואמר לי 3ני יפה שאלת מאד נרון אתה לה' ונר. והגה אע״פי שגס כאן גרשם הר״אש נר״ת מ'מ תאר הר3 הראש הנוסף פה יורה על דנרינו ני כנוי הננוד הוא, והוא ממש כנוי הננוד שניתן לו לר3 יעק3 נשאלה לר3 האיי שהנאנונסמוך. יניסף על זה נתנרר לי עתה שתינת הר״אש נשני קוים שנוש הסופרים או התדפיסים הוא, שחון משט המחנר ושם אניו הנרשם נשער הספר ראיתי גס ההקדמה מתחלח גאוס' נסים נ׳ר יעק3 וגס נוספה לי עוד דאי' אחת שהתנור הזה הוא לר3 נסים שלנו ע״י העיון נפנים הספר, והוא, שהיוייסין (לה' ני) נת3 ורנינו נסים גאק פירש (על נחום איש גמזו,) על שם שהי׳ אומר על כל צרה גס זו לטונה ע״נ. וננר הראתי (הערה 17) הר3 נסים גאון הוא זה שלנו. ועתה עיינתי נספר זה. וכתוב נו (ו׳ 3׳) ח״ל, אבל סנתו שקראו נחום איש גס זו שהי' תנהגו לומר ע3 נל הצרות שנאו עליו ונו' גס זו לטונה הוא והי׳ תצדיק דין יוצרו עליו ולא הי׳ כועס ולא מתקצף ויהי מימים ונוי ענ״ל. וננר שערתי(נירשימת השתות התחונרת לתולדות בעל הערוך) שלא הי' לפגי נעל הערוך ונס לפגי רנינו גסים הספור נהענית(נ*א א,) מנחום איש גמזו, ואע״פי שמצאתי עתה נחינור זה ג'כ ספור הנ״ל, עוד אחזיק נהשערתי שקרוב מאד אצלי שרנינו נסים לא לקחו מגמרא שם רק מאיזה אגדות נפ׳ע שהיו לפניו ולא לפני וגינו נעל הערוך ומשם נוסף אח״נ נתלתוד שלגו, ומאלו האגדות לקח עוד ר'נ ספירים שלא נמצאו נגמרות ומדרשים שלנו כתו שינואר עור (הערה 39) וע"נ נת3 בעל היוחסין טעס זה ע״ש רנינו נסים ולא ע״ש הגמרא ותענית — ועוד תראה לקמן (הערה 34) שכנר כיון ר״נ נספר זה למאמרו נתג׳ס שהי' מתחיל כנר לכתוב נענין שנר ועונש התונא נספר חסידים (סי' תר״ד עד תריו) 33) הספורים הנמצאים שם מתלמוד ומדרשים, נשתנו מעט נסדר ויוסי למען הכניסם יותר 3ל3 שומעם. אך לדוגמא גניא פה שנים. וי אחד מהם השינוי גדול מאד, והוא ממש כולו מהופך, עד שיש להסתפק אס לא הי' איזה מקור אחר עוד אשר שם מצא כעין ססוריו נמו שנודע מהרנה מעשיות נהלמוד ומדרשים שחלוקים ומשתנים באיזה מקומות ע״ש (דף י׳ז ני) מעשה נחנס אחד שהי' לו שני נניס נני זקונים ונו׳ והי' נדרו קיר נטוי ונפל עליהם נשנת ונו'. ושם דברי חכמה מאשתו נהצדקת הדין ע״י משל תנעל הפקדון, והספור כלו ממדה! מפלי פסוק אשת חיל. והחכם הוא ר' תאיר והתנשמת אשתו החכמה הנידעת נשם ביורי ׳ אלא ששם היתה אשתו היודעת ממותם ולא נעלה שלא הגידה לו עד הערב מפני ננוד סנת אך לתו״ש גלתה לו מתוחם נמשל של הסקדון וגס נשארו מתים ימסייס שם מפני מה מתו ונו' וכאן בססור רנינו נסים נעלה הוא הרואה מתחלה נפילת הקיר ולא הגיד לאשתו מזח, והיא בדאגתה שמא מתו נחמה אותונהצדקת היין, ונלילה הגניהו את הקיר ונמצאו הנערים חיים והונלו לנית אניהם. והתנין ינין ני הספור עד״ז תסכים יותר לכוונה הכוללת נהחנור ההוא להראות <דינש ני דורשי ה' לעילם לא ינשלו, והבוטחים נו ינצלו ונמו שנבאר עוד-. יייטעס זה נאה יותר להיות.הגנים חיים לנקוף ונס לשתף הגעל נכח תגיורת דיה* והתאפקו