Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 73]

heS ( ג7 ) «& וונשלונס נעו׳הז אמנם הסופד חש3 שמתחיל נאן חקירה וזדשה,מי שעשה עגירומ גדולות (האין יהא דינו) ע׳ד "מי שהלן למדינת הים ואשתו הונעת מזונות“ ועיין נהערה הממונה אח״ז עוד מנלנול מוסר זה . אולם הנסלא שטעה נחלוק זה סל הסימנים גס הגאון המופלא ננקיאות ושימת עין מו׳הרר יח״ד אזולאי ז״ל שנן גחק לישראל שנדפסו 3נוא אתון הננס נמוסר ליום א' וירא סי' תר״ה מס׳ חסידים ומתחיל ג״נ מי שעשה עגירות גדולות ונו' אע״פי סנהנרח מוס3 אלמעלה שאל״ה סיום סי' הר״ד אין לו פירוש נלל. 7נ) דרך ההעתקה מלשון אחרת לל״הק נראה על פני נל המאמר 3ספר חסידים. ע״ש (סי תר״ה) "ואם תראה אחד תן הרשעים שהשפיע "לו הקנ״ה טונה והנעים עליי נעו׳הז ונו' לסי ששנר שראוי לצדיקים אינו אלא "הטורח והעסק שעסקו וסגלו געשיות המצות ונתאפקו ונחחזרן תענרות "(ננינים חדשים וזרים גל״הק) ונו׳ פהרינאמר ההגרה אמת משם רבותינו "שהיא נאה“ ונו׳ ע״נ. ויש שם איזה מאמרים והינות המורים על גדעון ההעתקה וחסרון ינולת המעתיק ע״ש "ואילו הי מגיע שנר לרשע החמת העתירה נשמעתיריס «,עליו הי' מן הדין ראוי שיהא קנול תשונתו לפני הק3'ה לענין מתן שנרה יותר "חזק וגדול“ ונו' והעגין קשה הה3נה שמתחיל נהונחה נגד האומרים שהעתירה מועלת לתת 3עו'ה3 שנר לרשע . ואינה גומרה נלל ע *ש היט3, ואילי נחסרו איזה דנריס נמף ניסח הערני. ועוד שם "הרי נדחה דנר האומר שים לו שנר ולרשע) "3עתירה ונתנגיל ונתרצה על הדרן שאמרנו'“ ע״נ מלת ונתרצה הוא נאן ומקום ונהפשר י*י וניחוח־ ור׳ל שנתנטל המאמר שיש שנר לרשע נעתירת זולתו, אן ענ*פ תקל מעליו העתירה את הפורעניות ונמ״ש שם למעלה — ונסוף הסימן שם. ״ויהי היום ר׳ה. מלאניס החזירים מעשי 3ני אדם אם טו3 ואס רע, "ומנקשיס לפני הקנ״ה להסיר הספק מגני אדם שאומרים למה הצדיקים [אינם] "מעימית נעו׳הז ותניא עליהם יסוריס נדי להודיע לנני אדם צדקותיהם ונדי ״להראות אחנניהם (?) לנריות“ ע'נ. מלה זרה מאד לענין, ואחשו3 שהי׳ נתוג 3ערנית איזה תינה התורה על אות אה3ה ור״ל להראות גנריות צדקותס ואותות אהנתם להש״ית שננל היסורים שיש להם הם דנקים נו וההינה הזו היתה ניללת ע׳י קרו3 העניגיס גם הוראות אתנן,והמעתיק עז3 התיזה הראויה, ואחז ננלתי ראויה מאוד ומנינה לענין. ועוד (סי' תר׳ו) "וזה הנועם והעידון ״שמקנל נעו׳סז אי! כימ־ר השגר לפי שגו דאנון וראוי שיגיע נו לשונאי נמו ״לאוהני ה'“ ע'נ. ור׳ל שאיןנאן שינוי ותמורה 3עונש הרשע נענור שמקנלנועם נעו״הז, ני השני והעונש הראוי נשאר לו נעו״ה3, נמו שנשאר לצדיק. ואחרי נל זה תדע שתה שנרשם שם לפני סי׳ הר׳ד העתקה מתג׳ס מר״נ גאון ז׳ל אין הנוונה על העתקה מספר לספר נמו שנותנים לרו3, רק על העתקה הלשון ללשון, ונמצא נם' חסידים העתקה נזו נם מספר אמונות ודעות לרנינו סעיי' גאון. עיין תולדתו (הערה >נ) ועוד ים להעיר שה״ש שם נס' חסידים סתון לסוף סימן תר׳ו "נתו1 ״ואולם חי אני“ ונו' עד סופו הוא איזה ענין חיש מספר מגלות סתרים רק סהסיפר ההדיוט ערנ נאן הענין שלא נהוגן חחת אשר מקודם הפריד הדנרים שלא נהוגן, עיין הערה הקודמת. ונלנל פאן עוד יותי שהפסיק הענין החיש ואמצע, ונשאר נן נליקוטי ספר חסידים, 8*1 כל הלשונות שהנאתי לתעלה (הערה ך 1) מערון נראים לקוחים מס׳ מג׳ם נענור שנלס מתרצים קישיות ע"פ ירושלמי או תוספתא, והוא ענין ונושא של ׳ הספר ההוא ( הערה 5«) והנה יונס מורים על עיקר יניאתם פן תקולמסו של התחנר ולא הורקו מנלי אל נלי וע״נ עמד טעמה נס, וניחוד אותם שהם נלשון ארמית נדרן איזה גאונים נינו ערן נתנת נמה שני קא קשיא לי והוה תצטעתא עלה ונו ונמה קושיא קשו לי עלה עד דאשנחנא פירוקא נגת' דנני תערנא ונו'. ננגי זה הראינו והערה הקודמת שהמאמר הארון מתג׳ס הנמצא נס׳ חסידים נולו מועתק תערני ילין הוא נ׳ינ נל' ענרי צח, ולא נל׳ ארמית תלמודית . ונל זה נצירוף הדמיון לחלק הראשון ספר התפתח יניד לנו שהי' גם חלק זה הנקרא מג״ס נל מעורנת פעם חלמורית יפעם ערנית. *2) בליקוטי פרדסמרש׳־י (ד׳ אמהט' י׳ינ א') והקצזה רנינו נסים נאוןנהפלתו וסיני שרי למייל קודם הנולה ונו . ונמצא עוד נתשונה להרמג״נז (אייוואה ותשו' הישציא סי' ז' ואיננה ישחר הדור) ח״ל יננר קייס זה המאמר יראי •יי