Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 72]

igw (71) 4« וותג״ס אשי אילני על סדר המסכתות גס לא לייצא כאן שום זכי מירושלמי וכדומה (הערה 7!) ונכא הפירוש המוגא ממנו לאגדה ס״ט מרכות (הערה 11) לראס נלו עקרי ונלתי מועתק שהלשון ארונית תלמודית כדרן הגאונים יעו״ש היט3, והוא ג*כ מספר התפתח מפני שהוא רק נאור על המסנתא ואין 3ו שוס רחי' ולספי אאד של וזז׳ל, והי' זה מדדן הקדמונים לנתו3 כן חנוריהם נל׳ חעורגת. ונודעים פירושי הרי״ף על נמה סוגיות נלשון ערני כמו נפ״ח דכתונות ושאר מקומות הנמצאים מפורדים נהלנותיו הננתניס כלס 3לשון תלמודי. ור' אדוניס 3ן לנר״ט עשה ספר מעור3 מענר וער3 (ראנ׳ע ריש מאזנים) ו3הקדתת תעשה רוקח וליקוטי נאורים על הרמנ״ס ס״ח מהל' ם3ת נת3 ור3 חסן אמר חופר נארן וקינין העפר ושרייתו חפ״ר אל ארן וגתעא וגנלא ועגנא ותשנילה וסגרה ענ׳ל. ונהקדתה של פירוש סדר תועד להרתנ׳ם כת3 התעתיק וז׳ל ותה שהוא ידוע ותפורסם ני זה הגדול (הרת3"ס) מנהגו לעד3 נססרט שחנר 3ל הגרי, לשון הגמרא שורה או שתים ונו' ולשון הגמרא ר״ל לשון תלמודית לא ד3רי הגמרא ממש יעו״ם היט3. ו3רשימת הספרים לוואלף (ח״ג נומי 14*17) ר' סעדי' 3ן דוד 3ן תרצק נו' ח3ר נאור על כל התורה ונו׳ נמו נפרשת נהעלוהן מתחלת נלשון תלמודי ואח״ז 3ל' ער3י ואותיות ע3ריות על פרשה זו, וכן עד סון> הספר פעם 3ל ערנית ופעס 3ל' תלמודית, ענ׳ל. הצרן> לזה עוד שמגלת סתרים שהי׳ חלק שני מס'מפתח (הנצרה 5«) ננתנג״כ נלשוןמעור? נזה (הערה 8«) אז תסכים לדעתי, שנן היה גסהחלקהראשוןוהוא ספד המפתח, sä) כבר ראינו(הערה 17) כל המקוננות נקדמונים שנזכרו נהם מאמרים מתדס של רנינו נסים ונכלם תונא איזה ראי'מי־ושלתי או מדרש או תוספתא וספרא ואחרי שמצאנו נשם הגדולים שראה חלק שני תם' התפתח שנו חתשיס חלקים וענינו לנאר דנר שרומז ותלמוד ועקרו בירושלמי ונו' (הערה 83) . הנה לא למצג הר על מחט יחש3, אם נחזיק לודאי שחלק שני הזה הוא נקרא לקדמונים נשם מגלת■ סתרים. אן צרין להגיה לדעתי נשם הגדולים שם שנמקום דני שרומז ותלמוד ועיקרו בבבלי וירושלמי ונמקום אחר צ״ל דנר שרומז נתלננוד בנלי ועיקרו נירושלמי ונתקום אחר. וענ״פ נודע לנו ונאור פמנ״ס הוא לר' נסים נר' יעק3 שנן יקרא בעל שם הגדולים נניאור את שם המחנר חלק השני הזה. ונעגור שמלאכה ובקיאות גדולה הראה התחנר נזה הספר נחה שתצא תמיד התוספתא או הירושלמי התתיחס לסוגית הננלי להאיר ערפליו, לכן הי׳ מפורסם על שם המינור הזה, נמו שנראה מל' הרמנ״ם נאגרתו לתלמידו (פאר הדור סי' קמ״3) ■להמשכי אחר ונינו נסים במגילת סתרים ע״כ ורבינו אנרהס ננונאגרתו הנקרא מלחמות ה', קוראהוננאור רבינו נסים 3על מגלת סתרים. (ומה שמרשים שם את רבינו נסים נין חכמי ספרד והוא ארן המער3, נראה שקראו הראשונים לא לאספתיא לנד נשם ספרד, רק נס כל הארצות שאינן למזרחו שלא״יואפי' מצרים, שנן יתשו3 הנדרשי נאגרת לרשנ׳א את רניצו סעדי' הפיתותי מגאוני הספרדים,) והי' אפשר לומר שקראהו מחנדונשס מג׳ס בענור שנקש ותצא נסמרי ספרים אחרים קדמונים תה שנוגע לפירושי תלמוד בנלי. ועיין לשונו נערון (ערן כתנת) נמה שני קא קשיא לי והוה מצטערנאעלה דאי נקטת פשטא דתתניתא ונו׳ וכתה קושיא קשו לי עלה עד דאשבחנא פירוקא בגמרא רבני מערבא ע״כ. אולם נראה שהורגלו הקדמונים בקריאת ספריהם נשם מג׳ם נמו ר3 שרירא גאון (נהקדתת מנורת המאור) ור״י נ' תיגש (3נע"סמ ריש ניצה ופ׳ב דשנועות וריש חולין) והרמנ״ס (בהשגות מהרים אצשקר על ספר האתונות לר' שם טו3). 46) איןר, מדצ׳יס או סופרהדיוט חלק שם נספר חסידים סי׳הר״ה מסי'תר׳ד כאילו תתחיל שם ענין חדש ועי״ז נתקשו הדנריס ונסתמה נלונתס עד שנס המפרש נדחק ננאורם, ונאתת הכוונהמנקשת חינוד התינות נלי פירוד, ע״ש (ס״ס תר״ד) וכל תה שיגיע לצדיקים מן הטונות והננוי והעוז נעויהז אינו מחסר להם לעו׳הב משיעור שנרם ונו' ושנינו אלו דווים שאדם אוכל פירותיהן נעו׳הז וקרן קיימת לו לעולם הנא , פירוש הפירות מגיע להן תחצה והעיקר שמור להם לעולם שכולו אורה וכן הרשעים אפשר שינשל מהם נעו׳הז(תר׳ה) מי שעשה ענירות גדולות כגון תי שנא על אשת איש ונו' תניע פריים נעו״הז והעיקר שתור ומזומן להם לעו׳הנ. ענ״ל• והתנין יראה שהתיבות "חי שעשה עבירות גדולות“ מופנות לתעלה על דמיון הרשעים לצדיקים שכמו שיש צדיקים שלהם שנר נשני עולמות כן יש רשעים ינהס מי שעשה עבירות גיולות נו' שייגיע להם עשד נשני העולמות, ונכשלו