Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 69]

, EH ( 6» ) XsS טעאא אתרינא הוא נפי׳ דרב גסים נו׳ כדגרסינן בירושלמי ניני ממציאי!. ובמללנ. <3“j ריננלה בשם ראבי' מה שהנהגים פומוזים אצבעותיהם דבר זה לא מציגו אלא דרשנים אמרו טעם אמור מלא וא׳ו נוי ע "ש מתק גדול. אולם יבינו גסים מצא דין זה מבואר במדרש, מצין מן התרנים מגי! שני חרני אצבעות הנהנים נמ׳ש הרקנטי על שמו בפסקיו (טי׳ ל״ז). ושם עוד בפסקי רקנטי ( סי' תל״א) וסת״ג (עשק צ׳ח) בתג'ם דרבי' נסים מביא הא דקאמר בירושלמי דמצלתין(פיג דסנהדרין) אין דנין מצי תמונות גע״ש תתני' סליגא נו', והירושלמי הזה מובא ג״נ ביי״ן» סם. נראה קצת מזה שהשתמש הרי״ף בספרי יבינו נסים. ועיין מזה בהערה שאת׳ז, ובס׳תסידיס (סי׳ תר״דעד תר"ו)מאתר ארוןמתג״ס של רב נסים צאו! ושם נמה ראיות מירושלמי וקורא לבבלי תלמודנו ולירושלמי תלמודה של א״י. ובש״ות תה״רם נר ברוך ד״פ סי' איזר׳יו ורבינו נסים גאון הביא ירושלמי <ה במגלת סתרים. ובשבלי הלקט (סי׳. ד'ן מובא רנינו נסי' בת״גס שפוסק ע׳פי הירושלמי. ושס (סי' י׳ת) ונתב רנינו נסים ז״ל ונו' והביא ראי■ מירושלמי. ועוד שם (סי' ת״ה) נזה. ובמנורת התומר ( סי' צ״ה) במנ״ם דרבינו נסים ( ע״פי הירושלמי ריש בינות ) בענק הקדיש והקן שהבאנו לתעלה (הערה 03 ותחלת האירוש ההוא על הקדיש, במצא נבר בליקוטי פרדס מרש״י (ז׳ א•) ומפסיק שם באמצע ונתב לא שמעתי יותל וד׳ל התלמיד מרבו רש״י שנ׳*נ שס לקמן עצר פירוש אמר על חשלום הקדיש; ותסיים משי יבינו שלמה. נראה קצת נאה שנס רש׳י ז״ל ראה או שמע נבר דברי יבינו נסים אע׳פי שלא ידע מפירושי ר׳א כלל עיין תולדתו (הערה ם), והרביתי נאן בנל אלו הציונים ני יש ללמוד מהם א) שאין תלוק בין יבינו נסים סתם שהוא הוא ב״ר יעקב המובא בערוך, שדרן אאר »ל המובא תתנו ע״פי הירושלמי ושאר סשרים קדמונים זולת הבנלי. וינ״ל לענין פירושיו ׳ הנמצאים גס וערוך על שם רבינו נסים סתם . ולקמן(הערה 9») תראה נזה יותר ביאור. ב) שנל סירוש המובא ממגלת סתרים הוא על הדרך ההוא, היינו ע׳פי הירושלמי תוספתא ספרא ומדרשים, ולנן יש לשער שהי' נולל תבור זה יק ביאורים ותירוצים מרשים בבבלי• ע׳פי נל אלה הספרים זולתו, שלא השציתו עליהם ולא עיינו בהם צראוי נל הגאונים שקדמוהו ( העלה 16) וגם נזה תראה לי!מן ( הערה 25 ) ביר1ל יותר. 8 0 הראב׳ר הלוי נתב שנסמן רנינו גסים בקיר״וואן עם הר״ת אארי מות לבינו חושיאל. ונבר נתננו למעלה (הערה 4) דעתנו בצומת וגרי הראב׳ד שהר׳נ נסמן ותתלה ואמרי פטירתו נסמך הר״יז. ובדבר ישיבתו של ר"נ שהדבין בה תורה לתלמידים, יעויין במינוי יפה מהישועה (ל׳ זאלקווא ט״וא') שאלוני תלמידי נד׳, ושם (נ״ב 3') ע'כ אני נסים לא אפסיק מלקרות בבי״המל עד שיאמר לי אמד מהתלמידים לה&סיק עצ״ל. וצזתיתסיס לזה דברי התוספת (מגלה ל׳א ב' ל׳ה משה ) שאלו בני׳היצר של רבינו נסים והשיב וצו׳, וננפלו היבריס בתוס׳ ב׳ב(פ״א ב' ל״ה וקללס) צשס יקלאוהו גאון. ולקמן (הערה 29) אראה שהי' לו תלמיל אמד ששמו אבן אלגאסום שנתב איזה הוספות במינורי אורו. ובנ׳ז לא אמשוב את הרי׳ך נין תלמיליו. ולק נעביר שלא יזכיר■ הדי״ף את סס ר"נ נשום מקים לתפארת ואין זה דין תלמיד לרב. ודברי הראנ״ל הלוי שנתב שהי׳ הלי"4 תלמיר ר"נ ור״ת יש לאיש נמו סאירשנו לענק הר״א בתולדתו(הערה 20) ור״ל שהשתמש בספריו,׳ ויש איזה סמינות לדבר זה עיין בהערה הקודמת. ועול גרי׳ף א״ א דתענית לענק ענינו שאומדיס נשמרית > ראי׳ מירושלמי ונם מבבלי ס' נמה מדליק■!. וכל )ה היינו הדין עס שתי הראיות מבוארים בערוך (עין קבל) ישס לבינו נסים ג׳ר יעקב. ועוד ברי״ף רפ׳ו דינמות (עני! קנית יבם נהעראה, ואי קשיא לן הן דגרסי' בא' האאה נקצית ( ג' א׳) נו' דלו) קני לה בהעראה אלא בצמר ביאה התם בביאה לאירוסין עסקינן נו' אבל הנא ביאה דבתר קדושי! גו'. והנא הקושיא היא בתוספת (יבמות שס)3ש0 רנינו נסים. ונס התירו! בתום' ( קדושין נ' א') נשם רנינו נאים גאון. וריד שא׳צל עור שאין להשנית על דברי נעל צמת דול שעשה את רנינו נסים מקיר׳וואן לרבו של יבינו גרשום מאול הגולה הצרפתי ושל רביני נתן נעל הערוך איש רומי, שגם הזמנים גס המקומות לא יסכימו, וגס נל הקדמונים לא ידעו תזה. ואיך למרי אצלו רב ותלמיד נאמל שינת־ה הי' רבו של יבינו נתן, וגם רוינו נתן יניא תמיד נסתם את רבינו נסיש ולי *וס פיתן שהיי רבו ובנ׳מ בהוספת ז"(« 09 כבר