Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 68]

»4 ( 67 ) אסמנא א״ד יתוגא אשה דאורייתא נו/ ריביקר האי טעותא מן גני [ארן] ישראל הוא, דנתלמודייהו דרגנן אדר׳שגג, ודר׳שננ לרגנן, ודאמרינן אנן דמטגע קסוטקיא יפה ממטגע א"י אמון אמרין הדא אמרה שמטגע א׳י יפה מנל הארצות ונו' והדא אפיכנא גגמרא דילן דנתולה ואמון לא אפכוה ואנמנו לא איכפת לן גהנין ולא חשינגא לי׳ דפמנא נו'. הא מילמא מאלוקת אנשי מזרת וגני א״י ועדיין מכמה מאד אצלנו מאן דנתג דתזו ליני (לן אורייתא ומהדרין לי' רננן, וקמאי דילנון מן גלי א״י נקטוה להא מילתא ואתון השתא נל מעשיכם גמנהגות שלנו וגתלמצד שלנו הנין מגעי לנון לתיעגד ולסציקי תן נתונתנון דונרן אורייתא ענ״ל], ונודעו תשוגתם גיתיס ההם נאשר ישאל איש גדגר אלקיס, ואתרי דגריהס לא ישנו עוד ואין פוצה פה ומצפצף נגדם, לנן נשאר נן מאז והלאה לתוק קיים גישראל, ני דגרי הגאונים געצמם היו אחרי נן גם הם ליסודות חזקים מגלי נטות מהם ימין צשתאל. והמעיינים,את'נ נירושלתי והוגים גו עשו כן רק למען גרר על ידו יותר דגרי הגגלי נמקומזת הקשים נמו שעשה רנינר נסים שלנו, ואשר רק גשגילו נתגלגלו פה נל הדגריס האלה גשגס אקוה כי לא למותר יהיו געיני קצת ׳מעיינים המגקשיס לדעת האתת ננל ענין« 7!) ראיות שרגמו נסים השתמש לירושלמי! ותוססתות ומדרשים ליישג ספקותיו ולגרר הלנותיו, עיין'נערוך ערך אגן מסמא, חוגא פירוש רגמו נסים ונו ראיות משני מקומות גספרא, וערן אמן קשי' לי' לר' נסים ז׳ל אהא דגרסינן נהחליל ונו' ופריק היא ותניא אין עונין אמן יתומה מפרשי גני מערגא דנו׳. ונן מפורש גגמרא דסונה דנני ׳הערנא ונו' וערך אסלא סי' ר״נ נעירונין תנן האס עוד האסלח ונו' לא אשנתן נמתניתין נלל אלא גתוספתא דנלים פי׳ו וערן נתנת פירות רנינו גסים זצ״ל נמה שני קא קשיא לי והוה מצטערגא עלם דאי נקטת פשטא דמתניתין ונו׳ ונמה קושיי קשו לי עלה עד דאשנחנא סירוקא גגמרא דגני מערנא והני גרסינן התם וניו'. וכעין זה נערן תלת קשיא לי' לר' נסים נר' יעקג ז״ל מכדי תטה ושעורה ונו׳ ואני מצאתי טעם מפורש ננמרא דנני מערנא ע׳ינ. ותנין מזה שלשון ואני מצאתי ונו' אינו מדנרי הערוך נעצמו '«ראה נהשקפה ראשונה, רק מדנרי הר״ן וערך קנל אמר ר׳ נסים נר' יעקנ ז׳ל ראיתי נפירו&י ינותינו הגאונים ז״ל ונו' ונגמיא דגני מערנא «רנות פ׳־׳ד דנתעניות פ'נ ונו'. ומעתה יהי' פשוט לכל מעיין שרגמו גסים סתם המונא נערוך הוא נ״ר יעק3 המנואר נשני הערניס ק3ל ותלת, סדרן אתד לנל פירושיו נהנאת הירושלמי או תוספתא וספרא, מלנד סלא נודע רניני נסים אחר תפורסם לפני נעל הערוך, ועיין לקמן ( הערה 9 נ ) נם נערך נקתז מניא ר'נ את רנינו האיי אחרון הגאונים נהוספת ז׳ל וקוראסו אדונינו מסני שהי' גאון נדורו {הערה 9) ע״ע נתשוגה לר״י ן' מגש ( מונאה נש״מ על נ״ת מ׳ז) אמנם רנינו גסים ז״ל דאינהו [צ׳יל־ ראינוהו] סונר שמי שמכר לתנירו ונו' והניא דאי׳ לדנדיו מהתוספתא ונו', ונתוס׳ יומא (ספ״ד) ונת3 (_ר' גרון) שרנינו גסים ז״ל הקשה אותה נתגלת סתרים וזהו לשוני נו׳ ותיק רנירושלתי מקשה זאת הקושיא נס' נתרא דתגיגה, ונתוספת חגיגה ( כ״ג 3׳) מניא נל זה 3םתט נשם ר3 נסים גאון ע׳ש ונסי' הרא״נד לתתידיפ״ה) מניא קושיא זו ותירוצה נשם מגלת סתרים של ר'נתתי׳ והוא ט״ס פשוט שצ״ל ר"נ והוא ר3 נסים וגתום' ססתיס ( ל״ד א' ד״ה טהרו) הקשה ינינר נסים כאון דתניא נתוספתא גידולי תרומה נו' ותצא תירון נירושלמי דמם' מדומות ונו'. ושם (נ״א א') ד״ה אי אתה רשאי אימא האין התיר ר' את דית שאן יכו' ותירך רנינו נסים נמגילת ס־זריס ונו' והכי איתא נירושלמי ונו׳ וע״ם נרא״ש נל רנרי הירושלמי נניאור. ושם עוד (עמוד נ' ד׳ה נל, ונכפל נד״ה ט׳ו א' וקדושין נ' 3') הקשה רגינו נסים גאון וכי׳ ותירן דהתס מיירי נססיתים שגדלו נששית ונו' וכן איתא {ירושלמי. ושם ( נ"נ א') ונמג״ס דרנינו נסים סיום וכו׳ והכי אתרינן נירושלמי. וינמות (מי׳ג א'] ומיהו נמנילת סתרים מתיר ליארם אפי' 3ת"3 ונו' והניא ראי' מירושלמי. ונ״3 ( קי׳ג א׳ ד״ה ומטו) ועוד שפירש ינמו גסים גמגילת סתרים חמצת ננ׳ד דחון מן הקרח הוא ד״א נן עזרי'. וע׳ן y״3 א') ד״ה כל מקום שאסרו תנינים מפני מראית העין אפילו נחדרי חדרים אסור פי' ר3 נסיס גאון דאין הלנה נרג (נזה) ע״כ והוא ע״פי הירושלמי נמו איייזאד יותר נתוספ׳ז חולץ(מ־׳א א׳ ז׳ה ונשוק)■ ונגע״הע (הלנות גט) ומתני׳ 3 E צועננא