Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 66]

@4 ( 65 ) HS שפתרון דנרים אלו נמו ששרשנו,' ולאו ת׳ו שיש 3ו דמוי ליולרנו ונו' והיה מעין דגרי 3ן עירו רנמו וזננאל ונדם 3מה שקצתם מגשימים עיין תולדתו (הערה 05 ולק השתמש ר' שמואל 3ן א3רהס ספורטא 3ד3יי שניהם ננד רמי צרפת (הערה *ו) נמה שקצת מקונלים משם הגשימו עוד מנ3ר 3ימי ר״נ ור״א וגם 3ית* הרת׳נם, והרא״נד רת! עליהם נמ״ש גדולים וטוניס תמנו ונו'• ויש לצרף לוה שעוד נערן ר' שנים■ קודם הר״ת והר״נ הלשין הכיניתןישל עיר ליאון לפני הקיסר שהיהודים הס תאמיני הנשמות ומייתפים לנורא אגריס גשמיים ואצנעית (אילי י׳ אצנעות ד״מ ננגד י' ספירות) ויאמינו םיש3 על נסא מנושא מארנע תיות (יצוסמ «קורות ישראל שיי׳ט פיז). ודי נזה. וננלל א״א להאמין על אנס מאנשי שקול הדעת (הערה 11) שעיין נססרי אנמי יון (הערה צי) שיניזר נדיעות מתנגדו!! ענ״ס 3השקפה ראשונה לשנל הישר, 5' כמאמרו פרק הרואה נז3 רנינו ולא אנמי ישראל 3ל3ד אמרו נן אלא הר3ה מאנתים יונים וזולתם שהם [צ״ל ששם] עם העננים תלאנים ישרים [צ׳ל ושרים] מהן קול רעמים ומהן 3ורקי 3רקים ואף מקרא נתו3 נתלאניס וגגה [נאש] ומן האש יוצא 3רק ענ״ל ונווגתו לקדמוני היונים וה3ן. ונפירושו לעירונין התונא נערוך ( ערן אסלא) נת3 ונלשון יון קורין אותו ( נסא ) סל׳א ע"נ. ונן הוא נאמת, י*1) אחשוב לקצת' תידוש שעוד לא העירו נותני נללי התלמוד על תה שרוו הגאונים הראשונים נמעט •שלא ידעו נלל מתלמוד ירושלמי, ואותם אשר ידעו מתנו עיינו נו רק לפרקים. והגה _ לפנינו ספר קדמון שאילתות דרו אתאי גאון המלאים פסקים וראיות מתלמוד נגלי ואין אמד נהם מתלמוד ירישלמי ולא נמצא נהם זנרונו נלל, אע׳פי שתונאים לפעמים שם מדרשים אך לא הירושלמי נשום פרשה. יותר מזה, ננל תשונות הגאונים הנדפסות נשאליגוקי שנת תקנ׳ו ונקראות שערי צדק, אשר נקצתן נמצאו לפעמים אורך דנרים נפירושיס וראיו« מתלמוד ננלו לא נזנר שום ראי' מירושלמי לאיזה גאון מגאונים הדנים סנתצאו סמה, ולא ידנרו תתנו ג״נ נשום תקום. ומזה נראה נעליל שישינות ננל עסקו מדור דור רק נתלתוד של רנותיהס הננלייס נסי מה שקבלו תלמוד מר3 עד ימי האמוראים. אולם נא״י ספו התלמידים'נהלנות תר3 דיתי ואילך שאז הי'שעת הגזירה נמ״ש ופארנתי מזה נמקוס אמר, ולנן לא השגיתו עוד אח״נ נננל על הלנות ופלפולי א״י, ורק נאגרת ר3 שרירא ור3 האיי הנדפסת ניוחסין מונא כנר תלמודה של איי, אלא שהתה אתרוני הגאונים ממש, רק גדולים נתנתתהתלמוד מנל שלפניהם, ולנן יגעו לעיין ננל ספר שמצאו נתו3, להגדיל תורה ולהאדירה ולברר דנריהס תנל צד שאפשר. ונהל זאת נתשוגותס שראיתי נשערי צדק לא 1 יזנירו נס הם את הירושלמי נשום תקום לענין הלנות ודינים. ומזה נראה שעיינו נו רק לסדקים. ויותר תראה זה מתשונת רנינו ־האיי המונאה נספר התנריע סי' ל״ו , וזיל ח' שרצים שנפל אחד מהן נאחד מן התשקין דנר זה נתו3 נהלנות דר׳ם קיירא, חנית שיש 3ה משקין נין יין ני! שתן ונפל לתונה שמך [צ״ל שרן) או עננר שיעורו א' תאלף ואין אנו יודעים מאין נסח רו שמעין הדנרים הללו אלא ששמענו ני המעשים לנני א״י שנמצאו נהם דנריס הללו ומשם נסחס. ואהר עצינו נתלתוד נענין זה, ההוא עננרא ונו' ומסיים שם נמנריע ומצאתי נחוג נס׳ [ צ׳ל נמס'] תרומות סי' נגתרא דנני מערנא ר' יוסי נר אנין הורה נהדין עננרא חד לאלף ע״נ.הנה שרנהאיי לא ידעינזה הירושלמי רק ממעשים של נני איי ונראה שהי' שם איזה ספר נא׳י כולל מנהגים ומעשים מן מעשים ננל יום, ואולי נס ר*ש לקח דנריו משם, וס' המעשים לקט דנריו מירושלמי. ורק רגינו נסים הוא הראשון אשר יגע וחקר נירושלמי ומררשים ספרי ספרא ותוסשתות לנרר על ידם הרנה מאמרים והלנות נתלתוד ננלי נמו שניניח נה!ערה הסמונה אח״ז ■ וחני על דרך זה ספר גדול נפני עצתו נמו שתראה עוד ( הערה ך 1 25 ) . וקצת תניע לזה הי' תורו רנינו חושיאל חנם מאיטליא ששם הי עוסהים עוד מימי קדם נתלתוד ירושלמי עיין ניאור תזה נהוספות על תולדות ר״א קציר ( להערה 17) ולא נן יננל ושאר ארצות. וננר נתקשו לי נענור נן דנדי הרי״ף נהלנותיו (סוףעירונין) שנתנ דעל הגמרא דידן סתנינן דנתרא היא, ואינהו (נעלי תלמוד נבלי) הווי יקיאי נגתרא דנני מערנא טפי הנן ענ״ל. ומונאים דנריו אלו אצלנו ותולדות ה E יייגי