Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 65]

9* ( 64 ) +G *<) בהערה הקודמת הראינו תחלת לשון ר3ינו נסירושו לס' הרואה נהראקות גשמות הנורא. ופה נוסיף ת״ש נסוף וגריו סם נענין זה וז״ל; אלו לעותן של חכמים האלו נגוהא, ויש נו דעות אתרות ודנריס אתרים אלא שפתרון מריס אלו כתו שפירשנו/ ולאו ת״ו דנרים שיש נו דתוי ליוצרנו יתנרך וישתניז ויתפאר ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתקלס שתו עד כאן. ונעל ע״י נתנ שס שתצא זנרים אלו של רנינו נאגדת הר3 ר׳ שמואל נר׳ אנדהס ז״ל לרנני צרפת ולהשיג «עד ספרי הרתינס ז״ל. ואין ספק אצלי שהוא ר' שתואל ספורטא התונא נהשגת מהר״ס אלשקר על ס' האתונות לרש״נו שהעתקנו מריו נתולדות רניני חננאל (הערה 5י) וע״ש שהורית רנני צרפת נתה שתעתיריס מרים על הרתנ״ס נענין הרתקת הגשתות והעתיק שם מרי הר״ת נענין זה, ופה נתצא שהעתיק גם דנרי רניגו נסים לענין ההוא תתש . ועיין עוד לקתן (הערה 4!) שינינו נסים רומז ג״כ למקובלים כאלה נימיו שתנשיתיס. וככה יניא לנינו אנרהס 3ן הרת״נס «אגרתו(נ' א') שני הגדולים ההס היינו ר״ת ור״נ נין שאר התכמים שהנינו תתוך הורתס הרחקת גשמות הנורא. ויש לצרף לזה עוד ת״ש נתאתר של תנלת סתרים, התונא נם׳ חסידים ( ס״ס תר״ה ) וז״ל ויהי היום ר״ה. מלאכים מזכירים תעשה נני אדם וכו' וגתונ דינא יתיג וספרין פתיתו, והוא א*צ 'ספר כי הוא יודע דחשנות עד שלא נוצרו אלא כמנהגנו תורה דנרה כלשון גני אדם. 13) jjיין דנרי לנינו נספרו הג״ס שהנאני נהערה הקודמת תספר חסידים נענין 1 פכר ועונש יתי הדין ותפלה על נפש התת, דנריס נמרצים ויקדים קרוניס לל3 ולשכל. ע״ש ניתוד לענק זה האחרון, ושכרן של צדיקים שראוי להן על זכיותיהן נעו׳הנ אין דרך לכל היצור ולא לשען לחסר תתנו כלום, נלא מתקיים להם «אתת ונתמיס שיזכו נו, וא״א שלא יגיע להם שכרם משלם, וכן תי שתת כשהוא רשע אין דדן להתפלל עליו נדי שיזכה עם הצדיקים, ני אותה תפלה אינה פועלת כלום, לפי ששכר הראוי לצדיקים אינו אלא הטורח והעסק שעסקו וסנלו נעשית המצית, ונתאפקו והתחזקו תענירות, ומי שהלן אחר תאותו והתעדן נענירות האין יתכן שיהי׳ לו חלק טו3, ודאי מניטל ורחוק תן הדעת ע"נ. ונתנורת המאיר (סי צ״ה ) מריס נכונים ג״נ ממגלת סתרים. נפירוש הקדיש ותקות הגאולה ומסיים שם, ונדון יודע כל נסתרות אשר לו לנדו התתשלה וגלוי לפני נסי) מידו למה תעכ3 נ"נ תלהראות לכל <אי עולם אמתח מלכותו ושלמותו. ׳ונפי אמונתנו הוא עונות ישראל עד שיחזרו נתשונה או שינא עתה הקצוג ונו' ואז מלאה האק דעה את ה' כמיס ליס מנסים ע״נ. ונא וראה נמה גדול כחן של מאוחרים זני השכל, חכמים דעדיפי הנניאי שכוונו לרוב.לדעות הראשונים אע״פי שלפעמים לא ראו מדיהם, כינתשונה המיוחסת להרא״ש הנדפסת ננסא דהרסנא (סי׳ רניא) נת3, תעתה אני אומר ששכח הרנ (רת״נס) עיקר גדיל לפי הזמן, והוא לדעתי כי אנחנו רעים וחטאים לפניו יתעלה ני ע'כ הוא תניח איתני נגלית התר הזה ונשפטים גדולים, וכאשר נשו3 לעשות הטו3 נעיניו אף הוא יעיר רחמיו עלינו ואין לך עיקר גדול תזה ונו' ע״ש נארינית ד3 ני נאמת הענין נשנ3 ונצרן מאד בכללי אמינתנו, והנה הוא נכלל נדנרי רנינו נסים כאן נמעט מלים. — ומי יודע נמה מרגליות צפונת עוד נספריו כ«י נענינים כאלה. 4»־) זימבין הי' תספיק להוכיח שרנינו לא הלן, נדרן למוד הסודות נענור 1 טהמקונליס ,לא יניאוהו נשום תקים לחזק דיריהם, אע סי שמניאיס ושונים תמיד איזה' מאמרים קצרים ותשונות קטנות שמצאו מר3 האיי ומאיזה גאונים זולתו. ורש׳ט נס׳ האתונות שתחפש נחורין ונסדקין אס ימצא איזה חנם מפורסם שאחז נדרכו, לא יזכיר זנל ספרו את ישם האדם הגדול הזה. אמנם יותר ימצא זה הקורא נתאמרי רנינו המעטים הנשארים עוד,3ידינו על איזה עניני הדת נמו זה המונא נס' חסידים יוסי' תר׳ד עד תר״ו ונע״י לפ״ט דנרכות וחינורו על סיפורי תעשיות שכלם מורים על נטיתו אל דרן השכל, ולקרב אליו כל תאתרי רז״ל, ואין נאחד מהם שום רמז קל על דרן נעלי הסודות. ואפיל• נתקום הראוי כמו נענין סיפוק כפיו של הקנ״ה ננרנות שם, ונדרני הדין נר״ה וי'נ ומהות השטן נס' חסידים שם. ונענין תלוי השם לעת קן נתנורת המאור סי' <*ה, וכדומה לזה. וסוף מריו נפרק הרואה יתנו עוד תקום לתשונ שידע מדעוה באלו והרחיקס. ואליהם רמן נמ׳ש ויש נו דעות אחרות ודנרים אחרים אלא שפתרון