Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 53]

»4 ( 54 ) *& האלו מטעמים בעשה הוא , כמו ביום ג' ה׳ ו׳ יעו׳ש ובפרט ני הד״ח מסיים ויתכן שיש באלו השירות יותר מן הראיות ונו' כראם שכתב כן מנח השערה ולא ממה שידע בברור מגמרא דד״ה. והמעיין שם יראה כי קצת טעמים הס כמו פיוטים צחי הלשון ולפעמים בחרוזים. נמו ביום א׳ ע״ש שקנה והקנה ישליט בעולמו, וביום גי על שגלה ארז בחכמתו ׳ והכין תבל לעדתו. ועוד נמצאו טעמים על שיד של כל יום באבות דד׳ נתן (פ״א) וגס הס משונים קצת יעו״ש. וגס בסוף תמיד גראה משנה זו של שירי הלוים כנוספת שהרי שם מסיים לפני' זהו סדי התמיד לעבודת בית אלקינו. יה״ר שיבנה ב״ב אמן. נראה בעליל כחתימת המסכת. ואח״ז מתחיל השיר שהיו הלויס אומרים ונו' בלי ספק נלקחת מאיזה בריתא והוקבעה כאן כמו משנה דסוף סוטה כפי קצת נוסחאות יעו״ש]. פי תשא (ל׳ב י״ח) ויעשהו עגל מסכה. יש עובדי ע״ז בגוונין הרבה. יש מי שפסלו צורת אדם. ויש שעשה צורה כמג או צורת בהמה או חי' או עוף כענין שכתוב (מ״3 י׳יז) אנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו אתנדגל, ואנשי חמת עשו את אשומא, והעויס עשו את נבחן ואת תרתק. והספדויס שורפים את בניהם לאדדימלך וענמלך. כלן שמות פסילים הס. סכות בנות, תרנגולות ואפרוחים. נדגל, תרנגול הנד — הוא השכוי — אשומא, הוא חתול נבחן, כלב. תרתק, חמוד• אדדמלך, קוף. ענמלך, טווס• [עיין סנהדרין ס״ג 3׳ בשינויים] וקרוב אני לומד שנקראו הפסילים על שמות הככביס כענין שכתוב (עמוס ה') ונשאתס את סכות מלככם ואת כיון צלמכס את ככב אלהיכם אשר עשיתם לכס, סכות מלככם הס שמות הנכבים, הוא שכתוב (ידמיימ״ד) אנחנו מקטרים למלכת השמים, קרא הככביס מלכות השמים. כיון צלמכס הוא הנקרא וחל שהוא שבתאי ככב אלהיכס, הוא משבעה ככבי לכת ט״נ ויקרא כוכב המה כיבינו בחיי מביא 3פ׳ אחדי דברי הר״ח אלו שנתנם כן 3פ׳ תשא. וקוראהו הגאון. והיי מתחלה ספק בידי אס לא צ״ל ר״ס במקום ר״ח והוא דבינו סעדי׳ המובא ג״כ הרנה ננחיי. אולם מצאתי שגס בפרשת תרומה בדרזי כלי המשכן קורא ג"כ לד״ח בנאור שמו, הגאון דנינו חננאל. ודע שהשכיל באשד נטה מדרשת דז״ל בסנהדרין לבאור היותר קרוב לפשוטו שאין. אלו הפסולים שמות חיות ועופות רק שמות של ככבים, וכן הוכיחו החכמים האחרונים באומות המעמיקים בחקירות הקדמוניות וביסוד געזעגיוס בהוספה השני׳ לבאודו על ישעי', על עבודת הנכבים של הנשדיס. גס יפה כיון בשם כיון שהוא זחל בערבית. ונ״כ געזעניום (שם צד 343) וכתב שס עוד שנקרא ג״כ בערבי כיואן ובסורית ניאון < ובלשון צאבי הקרוב אלי׳ כיון. וכן כיון יפה נמלת כוכב שאינו שם המין מככבים דק שם פרטי לאחד משבעה ככני לכת הנקרא לרומיים (מערקור), אע׳פי שלא דבר שם געזעניוס משם זה רק ביאר על כבו שהואמערקור, ויקרא בערבי עטאר״ד ע״ש (צד 343) אמנם על נגה שהוא (ווענוס) כתב שס נ צד 33S) כי עפרעס בשיריו הסודיים יקדאנה כוכבחא׳ ומתיגע ליתן טעמים על שנקראה כן ואצלי אין ספק שחשנוהו לני* זוגו של (מערקוו) והוא הי׳ נקרא כוכב והיא כוכבתא. והתוננים ,הקדמונים