Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 52]

»4 ( 51 ) ♦« ט) ולבלתי סור מן המצוה ימי{ ושמאל. (במ׳יר אשמר (פסוק נימים ההס כשנת המלך) מונה לק שש מצות למלך ובשינויים ע״ש ] . והיתס משמשת לשמור מה שנשלמן כנגד הנהנים והנניאים ששומרים איו המלכות שלא ינשלו, שנאי (דה״ב כ״ד) ויעש יוא8 הישר בעיני הי נל ימי יהוידע הכהן׳ ונתיב בעזיהו נשם נ״ו) ויהי לדרוש אלקיס בימי זכריהו המבין בלאות האלקיס. וכלל הדנדיס בכלים האלה הארון וסשלמן והמנורה ומזבלו העולה ומזבח הזהב. הארון כנגד הצדיקים תופשי התורה. השלסן נגד מלכי ישראל• המנורה כנגד סכמי ישראל. מזנס הזהב כנגד הנהנים. מזבח העולה כנגד ישראל. [נראה שנתב דברים כאלה בפירושיו להמשיך בשבתות לב ההמון שנאפריקא לתודה וליראה]. ß׳ תצוח (כ״ט מ׳) ונסך רניעית ההין יין ׳לכבש האחד. כיון ששמה לנסך הניף הסגן בסודרין והקש בן אדזא בצלצל, ודגיו הלויס בשיר• הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם. על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה סשתחוי'. וזהו שכתוב מפורש (דה״ב נ״ט) וכל הקהל משתחויס והשיר משורר והחצוצרות מחצצרים הכל עד לכלות העולה. וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו. והיו הלויס משוררים במקדש על. הקרבנות בכל יוס ויום• השיר שהיו אומדים באחד בשנת (תלי‘ כ״ד) לה' הארן ומלאה וזהו כנגד בריאת העולם שכתוב(ראשית א'] והארן היתה תה1 ונהו. ויבא מלך הכבוד כנגד ויאמר אלקים יהי אור שכבוד השכינה אור גדול. בשני (תלים מ״ח) שיד מזמור לבני קדח גדול ה׳ ומהולל מאל בעידאלקינו וגד. וכפיבאלקי׳ בארמנותי' נודע למשגב, שהבדיל בין המקדש ונין קדש הקדשים בין מזרת הנהנים ובין עזרת ישראל שהם אדמנותי׳, כנגד יום שני שבו הובדלו מיס העליונים מן התחתונים, שנא' (ברא׳ א׳) ויהי מבדיל בין מיס למים. בשלישי. (תליי פ״ב) מזמור לאסף אלקים נצב בעדת אל, וכתיב שפעו דל ויתום עני ודש הצדיקו, ללומד שיתקבצו השופטים לדון כל אחד ואחד כראוי לו וזה כנגד יקוו המיס שכתוב בו (בראי א׳) וען עושה פרי [למינהו], אכן כאדם המותון כלומר בראתי אל האדם ג״ע, וכיון שחטא צטרד משם. ברביעי (תלי׳ צ״ד) אל נקמות ה׳ כנגר עובדי חמה ולבנה שנבראו ביום רביעי (נתיב אשיב נקם לצריו. בחמישי(שם פ״א) למנצח על הגתית לאסף הרנינו'לאלקיס עוזנו ונתיב בו המעלך מאדן מצדים, והי׳ פרעה דומה לתנין שנאמר (יחזקאל כ״ט) התנים הגדול. ובו.ביום כתיב לבדאי א׳) ויברא אלקים את התנינים הגדולים. גששי (תלי׳ צ״ג) ה׳ מלו גאות לבש, כנגד בריאתו, שנאמד(ברא' א') בצלמנו כדמותנו וירדו והיא לבדו יתעלה שמו גאה על כל גאים ורודה על כל הדודים, וכתיב מיד אף תכון תבל בל תמוע. בשביעי (תלי׳ צ׳ב) מזמור שיר לעס השגת וכתיב בו שתולים בבית ה'. ויתכן שיש באלו השירות יותר ממה שהזכרנו מן הראיות שהם כנגד ימי בראשית [גוף כל מאמר זה הוא בסיף תמיד, אך הד״ח הוסיף טעמים על שיר.של כל יום מה שלא נמצא שם. אולם נ׳מצאו ג״כ טעמים עליהם בדדז״ל(ל״ה ל״א א') ונפי הנראה לא הי' לפני הל״ח כל הבריתא דד״ה שהרי היא משנה בטעמים 2 D ׳ האלו