Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 49]

SH (. 48 ) «2 «וצד ה׳ ומשלם על יתל עושי גאוה. פי׳ ה‘ יתנרך נוצר אמונים ואל אופס שאין נהם אמונה משלם ענשס ני הס עושים מאוה. ואינו זוכה למייס שנאמד (מנקוק ג׳) הנה עופלה לא ישרה נפשו 3י וצדיק נאמונתו ימי׳* [הנה לא נמצא עוד כאן י״ג רק 7׳ עקדיס 3אמונה]. פרשת בשלח (ט״ול3) וילכו דרך שלשת ימים ולא מצאו מיס. הדרך הי' מהלך ג׳ י-מיס, והס הלנו 3יוס אחד וחסרון המים הי׳ יום אחד שאין טנעו של 3שר ודם להפחייס מ ימים נלא מים, אף כי הנזן> והנשים מעו3רופ ומיניקות שהיו 3הס. שם (ט״ז גי) מי יתן מוחנו ביד ה׳ כלומד 3שלשפ ימי המשל שמפו 3הס רשעי ישראל 3אדן מצרים. שם (שם ט׳ו) מן הוא כלומד מאין הוא, לפי שלא ידעו מה הוא. שם (שם ט׳ז) איש לאשד באהלו תקחו.?ה אשמו שהיא ראוי׳ להיות נמצאפ 3אהל כענין שכמו3 (3ראשימ י״ס) הנה נאוהל, וכתי3 (תלי' מ״הC כל כ3ודה 3ת מלך פנימה. ולמד הכתו3 3דדן אסמכתא שמיי3 אדם 3מזונות אשתו ו3ניו הקעניס וזהו שאמר מספר נפשותיכם. פ, ♦תרו (י״ט ט״ז) ויהי קולות וברקים. קולות המלאכים שמקלסים להקנ״הננל נקר ונקר שנאמר(איו3 ל״ח)3רן יחד ככני 3קר ויריעו כל 3ני אלקיס, והכרמים הן מלאכים ג״כ שנאמד (תלים ק״ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט וכתי3 (יחזקאל א׳) ונגס כאש ומן האש יוצא נדק, וענן כבד על ההר כדי להפריש נין ישראל ונין המלאכים, שאס היו ישראל רואים אותם נרעדים נראייתס וכן כתוב (שם) ענן גדול ואש מתלקחת ומתונה דמות ארנע החיות. (דעה זאיו חדשה כישראל שה נרקיס הס מלאכים רק רנינו נסים כת5 כזה וגס נראי׳ זו ממקרא של יחזקאל עיין תולדתו הערה 4. 15). פ׳ משפטים (כ״א כ׳) נקם ינקם. מה שהוציאו כלשון נקמה לפי שהאדון נתכווין להמיתו כשמת תחת ידו, ונא לו נדרך ערמה כאדם הרוצה להנקס מאוינו אבל לא שימיתנו, וכיון שהיתם כוונתו להמיתו לנך הוציא הנתוג מיתת האדון נלשון נקמה, כלומר אף האדון נקום ינקם. (שם כ״ג) עין החת עין. קנלת רז״ל נזה דמי עין ולא עין ממש, והראי׳ מה שהזכיר למעלה רק שנתו יתן ורפא ירפא, ואס נעשה כאיש אשר יכה את רעהו כאשר עשה נו, מה ישלם אחל כן, והוא גם הוא צריך שנת ורפוי. ועוד כי זה שהוציא עין חנדו, אלו עשינו לו כן והוצאנו את עינו, לא כל הטנעיס שויס, ואולי השני ימות נהוצאת עינו מפני שטנעו רך מן הראשון, והתודה אמרה עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין, וא״נ אין נזה השוואת היושר והמשפט לכל טנעי נני האדם, זולתי נדמים. ועוד הכתוג שאמר ואיש כי יתן מוס נאדם כאשר עשה כן יעשה לו שנר תחת שנר עין תחת עין שן תחת שן נאשר יתן מוס נאדס כן ינתן נו (סוף אמד) א״א ש מתקיים אלא נפי קנלת רז״ל נדמים ולא כנטילת אנד ממם, לפי שה״א 4