Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 48]

i» ( 47 ) פרשת בשלח נשם י״ס ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים. הוליכם דדך המדבר לסנה אתדת [עול] והוא כלי להרמת להם אותות ומופתים < כי אלו הוליכם לדך אדן פלשתים הקרו3, ויתן הק״3ה 3ל3ם שיתנו להם דשות לעמר לרך ארצם ושלא יעככו אותם כלל,׳ הי' האוח קל, ועי׳כ מיי3ה החכמה להס3 אותם?־דך המל3ר, להיות האותות רמס וגלולים מדילת המן ועליית השלו והוצאת י מיס מן הצור, כי כפי מה שיתרחקו מן הישוב יגדל האות והמופת שיעמוד מין האלם במקומות ההם. וכן דדך הש״ית 3עשותו אותות ומופתים עם הצדיקים, שהוא עושה להם נס 3תוך נס ולהגדיל ■האות והמופת, כי כן מצינו בחנני' מישאל ועזרי׳ כשהושלנו לכבשן האש, והי׳ אפשר באות קל בכבוי האש, ולהגדיל האות והמופת הי׳ האש בתוקף כחה ולא הזיקה אותם כענין שכתוב כדניאל ג׳) די לא שלט נורא בגשמהן ושעד ראשיהון לא התחדך, וריח נוד לא עדת בהון, וגס דניאל הי' אפשר זה באות קל שימית בק״בה את האריות, ולהגדיל האות הניחם חיים ולא היזיקוהו, והוא שכתוב (שם ו' C אלהי שלח מלאכא וסגר פוס אריותא ולא מבלוני. גס גדעון שבא להלחם עס מדין היי ממנה מדין כחול אשר על שפת הים, והיה אפשר לעשות כאותם) שינצח אותם בעשרת אלפים איש או במחציתס, ודי מזה אות גדול, ונדי להגדיל האות נצח אותם בשלש מאות איש כי כן כתוב (שופטים ז') רב העם אשר אתך מתת את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמוד ידי הושיעה לי, וכתיב ועתה קדח נא באזני העם לאמור מי ירא וחרד ישיב ויצפור מהד הגלעד, וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו וכתיב ויאמר ה' אל גדעון עוד העם.רב הורד אותם אל המיס ואצדפנו לך שם, וכתיב ויאמר ה' אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך. [דבינו בחיי אינו מסיים עוד הענין וכתב עוד ודע כי כל עניני ישראל וכו׳ עד סוף מקרא זה. אולם לשונו שם ממדרגת הבטחון וכדומה. יורני שמתחיל כאן דברי עצמו, ואינם עוד מר״ח ] . שם (י״ד ל״א) ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו. האמונה מתחלקת לארבעה חלקים, אמונה בהקב״ה שנאמד (דה״ב כ״ב) האמינו?ה׳ אלקיכס ותאמנו וזהו שכתוב ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו: אמונה בנניאיס שנתחייבנו לשמוע דבריהם שנאי (ישעי׳ נ״ג) מי האמין לשמועתנו. אמונה בעוה״ב שיש להאמין כי יש עוה״ב ויש שנד טוב מעותד לצדיקים וזהו שאמד דוד ע״ה (תלי׳ כ״ז) לולא האמנתי לראות ינווב ה' באדן החיים. אמונה בביאת הגואל שזה פנה גדולה בתורה *הו שאמד (ישעי׳ כ״ח) הנני יוסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מיסד המאמין לא יחיש. וכל המאמין יש לו זכיות הרבה שנא׳ באברהם שהי' שורש האמונה (בראשית ט״ו) והאמין בה׳ ויחשבה לו׳ צדקה. והנה שיא זונה לג״ע שנא' (ישעי׳ כ״ו) פתחו שעדים ויבא גוי צדיק שומר יזאוניס, וזכה לחיי העוה״ב.שנא׳ (חבקוק 3׳) וצדיק באמונתו יחי'. ימי שאינו מאמין בכל אלו עליו הכתוב אומר (איוב ט׳יו) לא יאמין שוב מני חושך וצפוי הוא אלי מרב. ואינו זונה לגאולה שנא׳ (יחזקאל ' 3) וגרותי מנס המודדים והפושעים בי, וכתיב(תלי' ל״א) אמונים נוצר