Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 46]

&> ( 45 ) K2 צ״א ע״פי החשמן. ועוד משנה שלימה היא (שם שס 3׳) ראוהו ב״ד וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשינה הדי זה מעו3ד. זו ראי׳ גדולה שלא היתהבידס עיקר ראיית הלבנה,שאילו כיתה בידם עקד ובדאיי' היו מקדשין איך אחרי ראייתם מעברים אותו. ועוד גדול מזו (שם, שס א') באו שלים ואמרו ראינוהו בזמנו — והיא אור שלשים — ובליל עבורו -*שהיא מוצאי יום שלשים — לא נראה וקבלס ר״ג, ואלו הי׳ ר״ג סומך על ראיית הלבנה ולא על החשבון בודאי שנתברר שכיון שלא נראה בליל עבורו שהם עדי שקד, אלא ודאי ר״ג על החשבון סמך ולא על העדאת עדים. ומה שתמצא לרז״ל (שם כ״ד א ) דמות צורות לבנות היי לו לר״ג בטבלא בעליתו בכותל שבהן היי מראה את ההדיוטות, המנה בזה כי דג עשה צורות הללו לבאר לתלמידי צדוק וניתוס ידיעתו במהלך הלבנה בכל חדש וחדש, וכי הוא יודע בכל יידש ומדש באיזה צורה תולד, אס ארוכה אס קצרה וכמה תהיי נטוי' בגלגל, ולאיזה צד תהי' נוטה, והי' בכל חדש וחדש מבאר לתלמידים ואמר להם הלבנה בזה החדש צורת׳ כך וכך ונטייתה כך וכך, ונאותה צורה שהיה מראה לתלמידיו בס היו מעידים בכל תדש וחדש, וכיון שראו כך חדש אחר חדש שנה אחד שנה, נתבדר להם שאין העקר אלא החשבון יבטלו דברי החולקים, ואע״פי שהיו מקבלים העדים זכר למד, לא היתה סמיכת ב״ז כ״א על החשבון. ודברי הכל דת מק העבור הל״מ, שהרשות ביד בייל הגדול, כשהוא גדול ואין למעלה הימנו בחכמה וביראת חטא ונקי בחדרי תודה וקביעת השנים ׳ הדשות בידו לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד הענוד, וזהו הדת שצוה הקנייה למשה החדש הזה לכס [עיין יסוד עולם (ח״ד פ״ו) באריכות שכן היי כבד דעת דנינו סעדי׳ בראיות, אך הרב ד' יצחק בר ברוך ונעל יסוד עולם בעצמו סתרו שם כל דאיותיו, ואין כאן המקום מזה להאריך. אך על שני דברים אעיר נקצרה. b) שכפי הנראה האמת' מונחת כאן רמו בכל חקירה, באמצע ובריחוק שוה משתי הקצוות, שאע״פי שנראה אפשוטי הכתובים ואיזה מאמרי דז״ל שהיו סומכים על פי החשבון מ"מ נמצאו ג״כ הרבה מאמרים מתנגדים לזה ומודים בנאור שלא בכל עת השגיחו עליו. והראיות היותר גדולות אשד לא נגעו בהן אלה הקדמונים היא מסופודם ז״ל(ר״ה כ״א א׳) מרבא דהוי רגיל להתענות 3׳ ימים בצום כפור ופעם אחד הי׳ נמצא כמהו ור״ל שעבדו ב״ד את החדש נא״י < וכן רב נחמן דיתיב בתעניתא כולי' יומא דכפורא ולאוותא אתי ההוא גברא ואמר למחר יומה דבא במעדנא, והוא מטעם הל׳יל. גס מבריתא דערונין (מ״א אי) א״ר יהודא פעם אחד היינו יושבין לפני ר׳יע ותשעה באב שחל'להיות בע״ש הי׳ ונו׳ וע׳יש בתוס׳ שנ׳י׳ן דתמוז דהאי שתא מלי׳ מלויי וכו' והנה לפי החשבון לא יבא ת״ב נאד" ו כמו א׳ דפסח• והנה שלי האמוראים רב נממן ורבא חיו כבר אמר שמואל ידחינאה שהי' בקי בחשבונות היטב והשתבח שהי׳ יכול לתקן אותם ימלא גולה (ד״ה כ' ג'). ואעפי״ב היו מצפים רק למה שנעשה בא״י יאיר נעש£ שם בשינוי ממה שהם עשו והלא החשבון שוה הי' לכל, ומרחק בבל מא״י לא יספיק לעשות הבדל יום שלם בחשבון המקובל, אלא ודאי הס בעצמם הי׳ עושים להם לפי החשבון הנהוג אצלם, וחשבון הי' נה1ג גס בא״י, וב״כז היו ענ־נ־ס רבים שהציעו הנשיאים בא׳1* לסור