Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 45]

ä»* ( 44 ) בעל ת״ל שכיס כפשוטו של מקלא, ול״ח אזיל לטעמי' ללקק ותושב דק יד׳ו כנ״ל ] . פרשת בא (י״3 3') החדש הזה לכם ראש חדשים. קכיעות החדשים אינה אלא ע" פי החשמן לא ע״פי דאית הלמה. והראי׳ שכל אר3עיס שנה שהיו ישראל 3מד3ר הי' הענן מכסה אופס יומס ועמוד האש לילה, ולא לאו 3נלס שמש 3יוס וירח כלילה וזהו שאמר הכתו3 ואתה כרחמיך הד3יס לא עז3תס כמדכר את עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם ואת עמוד האש כלילה להאיר להס (נחמי, ט׳). ומהיכן היו קוכעים החדשים ע׳פי ראיית הל3נה, אלא ודאי עקד המצוה 3נתו3 ע״פי החשמן - והנה מסורת 3ידינו לעולם כי י״ב חלשי השנה ה׳ חדשים מהם כל אחד שלשים יום, וחמשה חלשים מהס כל אחד נ׳יט יום, ושנים מהם פעמים ששניהם לי יום ופעמים שהם נ״ט, פעמים אחד מהם ל'והשני כ״ס, ושני חדשים הללו, הס מרחשון כסליו. ומסורת מדינו ני ד״ח משרי ר ח לשנים. וכן לכל חודש הלכה למשה מסיני נ״ט יום ומחצה ופ״שצג חלקים. ומפורש תמצא כנתון (דה״א י״3) וממד יששכר יודעי מנה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים. וכל אחיהם על פיהס• ואין לך לבד שצריך מכמה וכינה למנוע עתים ומועדים ני אס החשמן שהוא סוד העמר, אבל לאיית הלמה לכר ידוע, כי כשהלכנה נראית הכל יודעין שהוא ר״ס, וחג המצות כט׳יו וליה כאחד כפשדי ויו״הב כעשרה 3ו וסכות כט׳יו 3ו, אכל המשכון אינו אלא לחכמים מחשכין ומודיעין לישראל והס עושים על פיהם, וזהו שנתו3 לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם יצאו ועל פיהם יכאו. וכן תמצא מדכדי דוד ליהונתן שאהד (ש״א כי) הנה חדש ממר ואנכי יש3 אש3 עם המלך, ומהיכן היי דוד יודע שמחד חדש לולא שע״פי החשמן היו קוכעיס ואולי לא תראה הלכנה ולא יקכעו מחר חדש ולא עוד אלא שהדכר מוכיח שהיו קוכעיס 3׳ ימים ר״ח, שנאמר (שם) ויסתר דוד כשדה ויהי החדש וישג המלך על הלחם ולא דכד שאול מאומה כיוס ההוא כי אמר מקדה הוא וגו/ ונתי3 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ולא יתכן לומל ני ד״ח אחר הוא לפיכך קראו החדש השני, שנאי ויאמר שאול ליהונתן כנו מדוע לא 3א כן ישי גס תמול גס היום אל הלחם, ויקס יהונתן מעל השלחן כחדי אף ולא אכל כיוס החדש השני לחם, הלא הדכד מוכיח שהיו כאותו החדש שני ימים של ד״ח נמנהגינו עד עכשיו כהיות החדש יוצא. וכך היו נוהגין כל ישראל לקכוע חדשים ע״פי החשכון אלף ומאה שנים מימות משה דמנו ועד אנטיגנים ראש גולה וראש סנהדרין, והיו ככלל תלמידיו שנים והס צדוק וכיתום, ונשדדש להם אל תהיו כעכדיס.המשמשין את הד3 ע״מ לקבל פרס נכנס ספק כלכם ומשנו שאין עונש ושכר ויצאו לתרכות רעה והתחילו לעורר כזה כקניעות הירח, ואמרו כי אין עקר ממצוה לקמע חדשים ע״פי המשכון נ״א כראיית הלמה, והוא הדכר הצודק והמכוון, והוצרכו חכמי הדור להכחיש דכדיהס, ולהודיע להם כדאיות גמורות, וכן אמדו ז״ל(ר״ה כ״ה א׳) כך אמר ד״ג — לא תחושו לראיית הירח. המשכון הוא העקר — כך מקונלני עכית אכי אכא שאין חדש של לכנה פחותה מנ״ט יום וממצה ותשצ״ג חלקיס. והנה דכדיו הללו מוכיחין שלא היי ר״ג סומך על ראיית הלמה נ״א