Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 38]

ss* ( ז3 ) 23>t פד מקץ (מ׳א ל*3) ועל חשנות החלוס אל פרעח פעמים, מלמד י י ני הראשון והשני ענין אחד סס, ולמה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים זה השובע! וממהר לעשותו הרעב אחד השובע מיד ועתה ירא פרעה וגו'. שם נמ״ג א׳) למה תתראו. למה אין אתם מפורדים, למס תתערבו נלכס כענין שכתוב(מ״ב י״ד) לנה נתראה פנים וכתיב (שם) ויתראו פנים הוא ואמצי׳ מלך יהודה. שם נ מ״ג י׳) כי לולא התמהמהנו. למדך הכתוב שדחקו עצמן במאכל ולא הטיחו דברים כלפי אביהם עד שנתרצה מעצמו לפי שכבוד גדול היו נוהגים בו. וכיון שנתרצה השיאם עצה בחמשה דברים. האחד הורידו לאיש מנחה. השני וכסן> משנה קחו בידכם. השלישי ואת הכסף המושג וגו' אולי משגה הוא, אולי הממונה על הבית שכמו בשוגג, וצוס להם יעקב להחזירו מפני קדוש השם. הרביעי ואת אחיכם קמו. החמישי תפלה, אמר להם ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש. פ' ויחי (מ״ח יד) שכל את ידיו. הרכיב ידו זו על גב זו. [עיין געזעניוס שורש שכל בערבי הודאתו ג״כ(5לעכטען) ] . שם (נ׳ י') ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד. תשעה מינים של הספדהס. מספד, נהי, זעקה, הילול, נידה, מרזח, קינים, הגה, והי. מספד, שנא׳ נידמי׳ט') וספדו עליו הוי אחי. נהי, שנא׳ (שם) כי קול נהי נשמע מציון. זעקה והילול שנא׳(יחזקאל כ״א) זעק והיליל בן אדם• נידה, שנא׳ (ירמי׳ מ״ח) נודו לו כל סביביו. מרזח, שנא׳ (שם מ״א) כה אמר ה׳ אל תבא בית מרזח. קינים והגה והי שנאמר (יחזקאל 3׳) וכתוב אלי׳ קינים וגו׳. וכשהזכיר כאן מספד גדול וכבד מאד יכול כל ט׳ מינים הללו של הספד ולמדך הכתוב ט' כתות שעלו עם יוסף [ונזכרים למעלה שם על המקרא ויעל יוסף לקבור את אביו יערש אע״פי שאינו מזכיר שס את הד״ח ויהי' גס זה לראי׳ על דברינו 3פ' וישב]. הספידו עליו ט׳ מיני הספד. והנה ההספד הוא זכרון חסדי המת ויחוסו כגון שאול ויונתן הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו(ש״5 א׳) ולפי הכאב ההספד שנאמד צד לי עליך אמי יהונתן (שס) ולפי המאורע שאירע לו שנאמד (שם ג') ויקונן המלך על אבנר ייאמר הכמות נצל ימות אבנר. וכן צריך אדם לסדר הטובה שהיתס ונסתלקה ממנו כגון (יחקאל כ״ז) בן אדם שא על צוד קינה ואמוד לצור היושצת אל מצואת ים, ונתיב (שס) הונך ועזבונך מלחיך וחובליך מחזיקי בדקך ועורכי מערכך וכל אנשי מלחמתך אשר בך וכל קהלך יפלו בלב ימים ביום מפלתך. ורז״ל הזכירו כן ני ענין ההספד ספור חסדי המת כגון [מו״ק ינ״ה צ׳ ע״ש צש״ס גדסינן ד׳ יוחנן רק בע״י הוא נגרסת דבינו) ההוא דד׳ פדת דפתח עליי ההוא ספדנא היום קשה לישראל כיוס בא השמש בצהרים שנא' (עמוס ח') והכאתי השמש צצהדים והמשכתי לארז [ד״ל כמו שהשמש מאיר לעולם כן האיר ד' פדת והשפיע מטובו וזהו חסדי המת) ואכן ספדינן על אב בית דין. עפר קברו מור ואהלות, דורש נגעים ואהלות. מי מסיר ספקות, ומבאר הרכות פסוקות, תורה רבץ, תלמידים קבץ, כלובש תשבץ, בבית יעבץ. [נראה בעליל שנתב הד״ח הספד זה על איזה חנם גדול שמת בימיו. וגפיט