Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 32]

31 שיירא גאון מעפה הי' נימי אנותינו הקדמונים צעס אאד ע״ש הי' ויום־ המעונן ונו' לענין קנלת שנת, ופס ס״ד דנתונות ( הי' קם*ז) ונם' המקצועות 3ri י3 צמיז גאון 33יתי ולא נ3י עקתי ונו' ע״ש לענין מזונות אלמנה אצל ■היתומים. ופס צ״ו ( סי׳ קפ״ט) ו3ס' המקצועות סייס י3 נטרונאי גאון דלא מיירי אלא נמקרש נלנר אנל נת3 נתונה זכה הינם. ופס (ס״ט סי' רנ״ה) כתו5 נס' המקצועות צן אמדו הגאונים הסוטר את אפתו הן הפנועה נשעת מיתתו נוטלת נתונתה 3לא ס3ועה וסם (ס״י סי' רמ״ג) וכן הוא 3ס' המקצועות פתילק נין קרקעות להוראות והלואות. 1פם עוד נסמוך, וכדגאי הריס יזיל מצאתי 63׳ אפן לענין פויא דליינא. ונתשונות מהרים לס' סיפטיס (גזי' י״ו) העאקתי מש׳ המקצועות והיפא דזניב לי' שנוא ונו', לעגין א3לות. ונהגהמיי׳ (פי״3 ההלכות עלות) נת3 נספר אפן סנן, אמר ד3 פלטוי ראפ יפינה וני', הואיל והעיז פנים נפרהסיא נתפ3 רשע יפסול לעדות, ונראנ״ן (סי ל׳1 וה״נמצאתי נספר אפן סטר סתתהו עמס אמס ונו' ונפי׳ הראנ״ד סוף תמיד ונש' מקצועות־ מיע הינא ואינו* נדה 33יתי׳ דנהן אסור לי להיסק לדונן ונו' ע״פ דין זר האד והמדפיס אניא פס גפם ס־״ת ( או׳ת סי' קנ׳א סל״א) פאין לפיסש דניים אלו. הר3תי 3ה3את נל אלה המקוונות כדי להראות שמפני הספרים מונאים דיצים 3נל ענין, היינו שספר אמקנועוא אדני מדיני צתצנות ויו"טופ3תוי3מות והליאות ואנלות ונשיאת כפיס, יגס מדיני ממונות ומטין נפי שינואר לקאן. וכן ספר חפן מד3ר מ־יני סנניש ותפלות ושיועות ודיינים ועדות, וגם 3דיני תמונות וי3אות וקדושין נאי שינואר לקמן. ואאיי ששניהם נק־או על שם מא3ר אמד, קשה להבין לכאורה 3מה ונאיזם ענין נתמלקי שני התנורים האלו ולמה קרא להם שני שתות, ציון סשניהס צוללים לזרים מעירננים 13י סדר וערן, וההלכות שנמצאו זזה מצאו ג6 נזה. ויותר מזה תראה עוד לקמן שדין אא1 נעצמו הניאו קצת חכמים נשם ס׳ המקצועות 1וןצתס זשס ס אפן• ולצן שערתי ששני הספרים היו לאחד יק שהי' צולל שני ומקים, והאאד מהם המדנר תמי מתונות הי' נקרא נשס מקצועות עיש־ לשון המשנה ( סוף נ"3 ) הריצה שיתחכם ימסוק נד״ת שאין לך ניקצוע נתרצה יותר מהן; והשני המינד ממצות שנין אדם למקים ומעשים טינים אשי יעשה אואס האדם וחי נהם הי׳ נקיא נשם אפן ע"פ< דרז״ל (ני סל״ו) צתוז א׳ אומר וצל אשצים לא ישוו זה וכתוג א' אומר וכל חפציך לא ישוו נא אפציש אלו מצות ומעשים טונים אפצין אלו אזנים טוזות ומינליות ע"נ. וא״כ אפן סתם זלי מוי הוראתו מצות ומע״ט. או שנלל הספר הי׳ נקרא נשם חפן להיותו מצנר מכל מפלי הארס הן מאותם שנינו לזין מזירו הן מאותם שזיני למקום. ואלק הסיטי ממנו הכולל דיני ממונית הי' נקרא נשם מקצועות. והאשכנזים ערזו שמות האלקים כפעם 3פע6> רק כפי שער הספר שזא לידס נמקרה, והניאו שם האלק על הכלל או להפך או סהאליפו תלק זאלק. — נשאר עוד לזאד דני יותר קשה והוא •שכנר ראינו למעלס (מ? תכמים המיאסים זפי' שני הספדים להר״א, ואעפי״ב נמצא צננדם מאתרים ננדולי הפיסקיס המורים להפך. ע' מרדכי (רצ'נ יינהוא) /יקה לא פקעי נכדי וכן הלכה וכן פסק ר״א וכן סשי אפן. ישם זםמדך יפניות וי' אייא לא איסשטר אס יש להם הפכ|ק או לא ואזלינן לאומרא 1נ*ס י״א ופסי חסן. ושם ( ם*א זקדושין סי' יצפ״א) והלצתא צר1 ספא דשטר אירוסין צריך להיוא מדעתה, אזל נס׳ חסן פסק צרנא ירנינא וצן צסק ר״א ע״צ. וצסקי יקנטי (םי׳ תס׳יר) כתיו רי״ף ור׳'א ז׳ל דאע״ג דאין גוני{ קנם זזנל מנדין לי' עי דמפייס לזע״ד וכ'צ זם‘ המקצועות עכ״ל > וגיזגהמיי' ( צי״ד מהל' אישות אות ל) וכ'נ זה״ג ונסר״א וזדניי ר׳/י אלצם וזם' אצן. מלשתות הללו נראה נעליל שריח לחור ום' חסן או מקצועית לחוד. ואס יצאו ק אדם לומד שזאמת ס' חפן מר׳יא רק שהכוונה נצל אלו שצן צשק ר׳א נמקים אאר וצן נא׳ אצן, תה שאינו סוזל צלל הלשון, הגה (עינינו עוד מקואות אאדים התולים התצגדות וחחלוקת זין ם' חסן או ויקצועיא ונין ריח. ע' הגהת מרוני לצ״י ויזמות ( סי' קנ״ד קכ׳ה ) ו)'ל וזציר׳א מצאתי טצי צ״3 דכתויי-ז ניתז אדם עדותו על השטר ונו' ונס' אפן תיק יהא ואמר אפיהם ולא מסי צאנם צשאינו כתז י1ם וההוא רכתוזות אפי׳ אמו זונרה מיידי זנאז ידו, עיש שהתירון 3ס' אפן משונה מפיר׳א יצ״ז ונתונות. וזמודני (פ״א יצןדושין סי' תפ״ט) תיישינן שתא סוה פרוטה נוודי זצידוש יאל״ן וזפיריש ר׳ח ״שמע דס״ל ס לפת א «שמואל אצינצז נה״ג ו6׳ חצן צסקו דלית הלצאא כשמואל ע״נ. ונהגהמיי'