Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 27]

&¥ ( 6ב ) *& וטס ר׳ח ולא כן וערן פילס רק כפירוש א' של רגג״ס שם וגס כגר הראינו גיפ הקומות שחולק על הר׳ח וויאור, ולכן מ׳ם וספר חיגר לר״ת (ג׳׳'ח ו') שכל דורי הערוך גערנין על פי פירושי ר״וז לאו דוקא כל אלא שר״ל רווו ננלו. 80) כותבי הדורות ירשתו את הרי׳״ף לתלהור הר״ח ויש להט נזה סמיכה יוהד ענ׳ע וקומוניס תרפיתתס כן על ועל הערון שעל הרי״ף כתו כן הראו׳ד וקולתו ור״ת וספרו היגר יב' לשמו לתעלה (הערה 11) ווכ״ז-נשאר הדור יספק אס לאי רק מחתת שהי' חי היי׳ף וימי נעוריו סמון לתקוס הר״ה וגס השתמש התיר וספריו, לכן תשווהו לתלמיד. והנה הראו׳ד גתו שס שהי' הרי׳ף גס תלמיד רנינו נסיס' ועליו יש כמעט ודור שלא הי' תלמי יו ע' תולדתו, יק ע״כ הטעם הנ״ל. ץכ3ר הנה הרו ועל קורא הדוריה (ו' 3׳) ארועה מקומות נרי״ף שמניא את הר׳ח וגמו יעו״ש, מש' חייה ושנת קס׳ו נ' וקס״ג א׳ וריש פרק הזהו וסוף פ' השוכר אח האומנים . ולא נמצא ואח(■ מהן שיקראהו מרן אן רו חדרנא הוא משיג עלפירוביו ושס וקורא.הדורות כתו עוד לראי' שהי'הרין תלמידוח״ל; רעול .ראית* וקצת •מקומות שאמר ומפרשי ליה רבנן כותנין תוספות פר״ח והוא הסי' עצמו *כתו הרי״ף ושק רונן עכ״ל וזה ראי' לסתור גאין דרן לסתוס כן על רוו. וואתיז «מצאו נזה הרנה תקומות ורי״ף ולדוגמא שניס מהסע' סוף עירחין וחזינא למקנת רויותא דסוירי להו נעולא וסמניאגתרא דוני מער1אונו'ואנןלאס'.יר.אלןהנידנית דסוגין דגמרא דילן להחירא לא איכפת לן ותאי דאסרי וגמרא דנני תערוא דעל גמרא דילן סתנינן דנהרא הוא. ואמהו הוו נקיאי וגמרא דנני תערוא טפי מנן ענ״ל. וה;ה על סוף דנריו ננתוו נת״א סיש לעיין עוד וזה הרוה. וכאן נויט דק לתחלת לשונן נמ״ש וחזיגא למקצת רנוותא שכוונתו להר״ח שהוא הפוסא נעולא ע׳ם נתיספת , ואלו,ה״י', דנו התינהק לא הי' העלים חת שהו נ'נ יריחה את דודיו נלאיינ1.יד, אע״תי שנס הפירושים וגמרא נמלת דיופי ומי ארג להד ולי ספק מספרי הר׳ח שכלשינו הס נערון.(ערן דיופי) אשר רוו דנריו לקוחים מהס 9' הערה הקךדתח (ונן.שוים.ממש דווי הערוך ערך נזף עם פי׳ הרי״ף פ' הזרוע על תירוצם פס ר1.א נזוף הוי יעו״ם שהראש השיג עליהם וצדק) . יק שננ״ז יס יזלוק וניסתס כאן ועירונין סהיי״ף גיס מי ארג והערוך מאדק ונגמרא שם לכנינו יני ארק, ץהגאון ר' ישעי' וילין מרשים על הנליון רק גרסת הערוך ושכח לרשום גרסת הרי״ף ומקימו ע״ע זרי׳ףספ״ד ד5״מ לענק אונאה וקרקעות, ואינא מאן ימססקא לי' הא מילתא ולא פסק נה מידי ואנן עיממן נתלתא ששיר ואימתני לן ונו' ואע״ג דהא דר' נחמן לא אתמר והא דוכתא לא איכפת לן והכי דנמה מילי וגמרא דלא מפרשן נדונהיהו ומיפרשן ודונתא אחריתא. הלכך הלנהא עיכתוינן וליוז ני' ספיקא ענ״ל. והגונה ננ״ז להדיח. עיין ומלחמות להרמנ״ן שס ודל ונ'כ ר״ח ז״ל אנא שאמי וסוף שהדור וספק אצלו מפום דלא אתמר הא דר' נחמן והדא דונתא ענ״ל. ולשון .זה .של הרי׳ף ואינא מאן דתספקא לי' ונם נוף הדחי׳ נדרך ימז על דורי הד״ח, ירחיק מאד שיכתוו כן על רוו החונהק. אולם וקורא הדורות תניא עור שם התפיות הרגני'א סמן! א״ת קי״ד (ציל אקי׳'ד) שאלה לרי״ף «פני שראינו.לר׳ח וגי׳והשיו הרי״ף האדרנתא כך הוא נמו שאמר רוינו ז״ל עכ״ל, ואלו הי' כן היי נראה זה נמו קצת ראי׳ שהיי הר״ח רוו המווהה שנן דין הגדולים לקרוא את. רום נשם רוינו סתם עיין למעלה (הערה 6). אולם נגד זה יעמדו לפנינו ארנעה מקומות שמניא גס מהלניח הרי״ף אשר והס יזכיר שמו ופירוש ונהם לא יקראהו גס רוינו רק רו חננאל ז׳ל. אכן נעל קורא הדורות לא ראה עוד השונות הרייף הנדפסת וימינו ולכן מניא תשונה זו יק מתשונת הרשנ״א > סנצטרפו אליהן וסופן עוד תשונית מקדמונים. ועיינתי נתשונות הרי׳ף ומצאתי השינה סנזכרת נסי' קע׳ו וחסרה נמפ-חות; וחס הנוסחא ודנרי הרי׳ף האררנתא הוא נחו שאתר ר׳ח ז״ל. א״נ נראה פשוט סחסר נתשונוה הוסנ״א מלת חננאל ואין כאן ראי' עוד. נ*ענין מה שמשתמש הרי״ף הרגה ופירושי ר״יי אף ולי העיר את! מקומט, י המקומות רוו וכור הזכרנו ההס דוגמאות . ע׳ע פ*3 דו׳מד׳נ״הפייישו ,ל מנת טלחף תה סהויא התרגום א׳י על שכל את ידיו והוא כלשון הערץ שאינו זניר גינ חת שס הר׳ח . וכור הזכרתי לתעלה (הערה 19)שהרםנ'ס (ניב צ׳ט אי) ■נ וגם הר׳ח. ונש'« על ו'מ סם מנואר נ! ולשון הר׳וז. והעיר ע'« ומ׳ע זס״עי