Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 25]

fei SW (24) K2 מס׳א. יעויין 3יתוז ניאור רמ״נן ס' שופטים שנת3 ודע והי! נענין המסיס ני ה3ורא יתעלה כש3רא הנל מאין עסה העליונים מנהיגי התחתונים אחר למעה מהם ונו'. אגל הי' מנפלאותיו העצומות סשס 3מז המנהיגים העליונים דרכי ממורות ובמות להמיר אפר יהי׳ למטה מהם ונו', וע״נ אתר 3על ספר הלננה החנם נגגרתגציא נסהל3נה תהי' 3ראם טלה ונו' יתעסה הקטרה פלונית נענין כך רכך יהי' המ3ט עלי' לרעה ונו׳. וזה סוד הכשפים ונמס, שאמרו 3הם שמנמיפין פמליא של תעלה נלומי שהם הסן הנמות הפשוטים והס הנמשה לפמליא נצד מן הצדדין וע־כ ראוי שתאסור אותם התורה ונו' עכ״ל ע׳ש עוד. ולא כן המנתים הפלסופים 3ישראל נראנ׳ע ורמ3'ם שמש3ו פעולת הכישוף לפעולת הנל ומעתס שמע ג'כ ד3רי הר׳ח ופירושו לסנהדרין (תונאים 33מיי ם׳ תשסטיס שהם ממש להסן מד3רי הרמנ׳ן, ח'ל תנתישין סייליא °ל ייעלה נראים באלו מכחישי[/ כי אין לנשפים פעולה נ׳א מה שיגזור הש׳י, ונענין שאמר ר׳חנינא לאותה אשה אין עוד מל3דו נתי3, ואע״ג דמשני התם שאני ר׳ח דנפיש זנותי'. שינויא היא ולא נזמנינן עלי׳ ומדר' חנינא אמי ת3רן ואם תשאל כיון שאין גכפפיט פעולה אלא גמקוס שהקנ׳ה מזר לתה אסרתם תורה ולמה תיי3ה למכשף, הטעם מפני םע3ר על גזירתו סל הקנ׳ה לעפות מה שנמנע ממנו, השתא מה מי שע3ר על גזירת *נלך 3שר ודם איי3 מיתה על גזירתו של מלן מלכי המלניס הקנ״ה על אמת נמה וכמה ענ׳ל. והס קרובים מאד לדגרי הרת3״ם (ספי׳א מהל' ע "ז), ואמרי הדנרי® והאמת האלה נונל להשיג על נל ד3רי כעס ותימה שהרגה הגאון החסיד ר״א ווילנא על הרמנ׳ס ( 33אורו ליו׳ד סי' קע״א סקי״ג) עד שאתר עליו, הפלסוסיא היטתו גרו3 לקמה ונו', ונאתר לו אמרי 3קשת הסלימה תנפשו הטהורה ני אדם גדול ואוה3 אתת הי׳, לא על הרמ3'ס לנד תלונותיךני אם גס על רבינו רזננאל המוקדם הרבה 3זמן תמנו, ופירושיו והלכותיו מקובלים לנל חכמי ישראל, וראוי לומר על הגאון ר׳ת ז׳ל הפן ממה שאמר על הרתנ״ס ז״ל ׳ ני הקילה הטתו 3רונ לקחה לדגי נס 3ר3ינו משה ענו ה׳ וקאיר עינינו. — והנה הרתנ׳ס ז׳ל כלל כשוף נע׳ז ומש3 שנשניהס הטעס משום שאין נהם ממש נלל ואע׳פי שגם 3ע״ז יש אמוראים שמשנוהו למועיל ומזיק עיין ע׳ז (נ׳ה א') שאלת דנא נר ר3 יצמק לרנ יהודה הא אינאנית ע׳ז נאתרין נו׳ דנד שמטו לה גנרא אתי מטרא ותשונת ר1 יהודא נא לטמא פותמין לו. אן נגד זה ע׳ש שאלת יינין לריע לני ולין ידעון דת׳'ז לית נה מששא והא קא מזינן גנרי דתתרפאי ותשובת ר׳ע שס תתונמת מאד נתשל מנעל הפקדון. ונן מנואר נמ״ר (שמות פט׳ו) ואותר ולא תניא תועבה אל ניתן למה מאין גהס מתם ואין מועילין נלום סנא' אל תראו מהם בי לא ירעו ונס היט3 אין אותם ונו' אמר הקנ״ה הואיל והיא נאנן דומם ואין נה מתש ואתרים שומרים אותה שלא יגנונוה האין יכולה ליתן חיים למולה לכן אסור להתרפאות מכל אשר לס ע״צ• — ע״ע נלקוטיס מפירושי ר״ת על התורה הממונרי׳ לקונטרס זה, (ס׳ תרומה) רמזים על רלי המשנן ע״ד הפשט הנגלה, אע׳פי שאצלם יתהלל התקונל נקנלתו ע׳ם נרתנין ונמיי. ושם עוד נדנרי הר״א, למעלה מן הצדיקים מעלת הנביאים וכנגדן הנפרת אשר על הארון רמז לנניאים ונו'. הנרונים שעל הכשרת רמז לתלאניס שהם למעלה מהנניאיס ענ״ל. ובמה ימרדו על זה התקונליס שהם מגדילים תמיד אפילו תעלת הצדיקים יותר מתלאני השרת ומה מאד התמרמר נעל ענודה הקודש (_ נס״ב מחלק התכלית) על הראנ״ע נמ׳ש נרים פירושו על התורה ואל תשים לנן לדנרי הגאון שאמר שאים נכנד מהמלאכים וננר נארתי נספר היסוד שנל ראיותיו הפונות, יעו׳ש. וכן נראה געליל דעת יזרמנ״ס נריש ספרו היד (יסודי התורה פ'נ הל״ז) ע״ש שחש3 עשרה מעלות של מלאכים ותעלה עשירית (התחתונה) היא הנקראת אישים והס המלאכים סמדנרים עם הנביאים ונראים להם נמראה הננואה, לפיכן נקראו אישים שמעלתם קרובה ממעלת בני הארס• ושס (פ״ד הל׳ י'נ) נזתן שאדסתתנונן נדברים האלו, ומכיר מכלהנרואיסתמלאןוגלגל ואדם כיוצאנו, ויראה מנתתו של הקנ׳ה ונו' ויירא ויסמר משפלותו ודלותו וקלומו נשיערון עצמו לאמי מהגופות הקדושים הגדולים, וכ״עו לא' מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגולם וני' וימצא עצתו שהוא נכלי מלא נושה וכלימה רק ומסר ענ׳ל. 1 ובכל?1, אם נקנן כל הנזכר נהערה הקודמת והערה זו מדעת הר״ח והרמנ׳ס נדרכי הדת נמצא את.האחרון הולן נדרן י1ראשון נממשה דלרים• א) נמזיוגי