Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 23]

m (M ) K2 5ל ר׳א הגדול נמ׳ש מפגי סהי' גידם החלומות קרוני® לננואה, אח התונא ושמו נראנ׳ן (ס׳ם קע״ט) על מאמרם /'ל (זיבות ל״א 3׳) כל היום3 גזענית נשנו? קורעין לו גזי דינו של ם3עיס סנה ונו׳. וז׳ל, קנלנו מרנותינו דניוש« כתענית חלום מיירי נדקי׳־ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת, כי כל אדם שנזרו עליו גזירה יעת על עון שעשה מגלי! אזנו ע׳י חלום מת שעתיד ל3א עליו, וכיון שמרגיש 3ס מתענה וחוזר 3תשו3ה והקנ״יה־ מוחל לו, כיון שחזי 3תפונא סליתה. ואפי' חטא כל שנותיו שהן ע שנה נדכתיג ימי שנותינו נהם שנעים סנה , ומפני מה תעניתו נשנת גדולה מתעניתו «וזיל לפי שנשנת יש לו ■סעודה מוכנת ותענוגים מה שאין לו 3חול, ונשמונע מהן י!שת לו נלנו יותר תתענימיו נחוג, ואעפי״ג יש עליו דין עונג שנת ואתור רנזן ליתנ תענית לתעניתי' ענ׳»ל. כנגד זה ים להוסין) על םון> דנריו שם נעגיני ר׳א הגדול נת״ש אול יסמנו נזה הענין על והחלומות שוא ידנרו ונו'. ונפי נוסחת הש״מ העקרית ולא נרוסחת רנינו•זדון סהנאנו) מה שהונא נהגה״מר ספיא דשנת ( סי' תנ׳א C וז׳ל: וכת3 י׳ת דאין להתענות נז׳הז תענית חלום נש3ת משוס דאין אנו נקיאין נפתרון חלומות ענ׳ל י. והוא נעין דנרי רג האיי על סכנת מזיקין המונחים נערוך Y ערך אספלגס) וז״ל הני מילי דאמירן ני' השוס סכנת מזיקין דהוו נהיגין ני׳ והשתא לא נסישי ני ההוא עדנא ענ״ל. והמנין ינחין עוד שחידוש גדול הוא מר״ח שנעניני חלוהוון עז3 את מנהגו להורות אומרא תמיד עיין לקמן (הערה 16 ) ומזה ישכיל על דקדוק לשונו שה נעניני ר״א- הגדול נמ״ש מפני שהי" בידם החלומות קרוני® לננואה — ועוד תראה נהערה שאח״ז אין ישוה הר׳ח עוד נדעותיו עם הרמנ׳ס׳ הנא אחריו עד שכפי הנראה המן עליו הרתנ׳ם נעדגים רלים (אע״סי שעלה עליו כחכמת הסלסופיא ולא סחד עוד הלזנר נגד הרנה דעות (ישנות אחרי שכנר דנני גנדם הר״ח. ויתכן שמ׳ש נפירושו לפרק חלק שיחנר חזור ■ויגלה מה חהוא מן הדרשות דרן פשטם ותה שהוא משל, ואשר מהם הי׳ נחלום וזכרוהו נמאמד מוחלט. כאלו הי׳ נהקין ענ׳ל,' שיותז לונרי הר״ח שהנאנו 3עניני ר׳א הגדול, שנת3 ג"« ומפני תה לא פירשו ני דנרי חלומות הס ונו'. j י) נמצא 3שיס קדמון איזה מאמר מונא תריח ז״ל אשר יורה גס 3רימ רחוק על דרן הקנלה והסודות. והנה רנינו נחיי פחנר פירושו על התורה על י' דרכים סידוש מדוש, שכל, וקנלה יעייין נהקדמתו ונחנודו על. כל השרשיות, הוא מניא לרונ את דנרי הר״ח, אן לא אף פעם אחת נדרן הקגלה רק תוניד נדרן הששט ונחו שיראה הקורא נלקוטיס מסירושי ר׳ח על התורה שחנרנו לקונטרס זה. ו.ןינ רניגו נחוי נפי׳ נהקדמה שזדון הפשט יניא הינק את הר׳ת וזדון הקזלה את הרמנ׳ן. אמנם מצאנו עוד מאתר אתד המינא על שם הר״א נרא״זן (סי קנ״ד) המורה ננרור שלא ידע או שלא רצי; לדעת כלל מלמוד;ה והוא פי' על מאתרם ז׳ל (נרנות ו׳ א') מנין שהקנ״ה תניח תפלין, ונודע' סהמקונלים האריכו למעניתס נמאמר זה, וכאן חשנו למצוא מקום להכניס נו כלי סודותס ולהראות קדימתס נתלתוד יעויין נפי' הרש״נא התונא שם נע״י: אולס' הר״ח ז׳ל יקר3 תאתר זה אל השכל, לדרן הפשיטות נדנרים'נעימים. ונענור ני ספר של הראנ׳ן נעצמו אינו מצוי, וגס שחנינים עלי דנרי הר״ח אשר לדאנון נפש נל מפניל נא דו פירושיו היקרים, אמרתי להעתיק פט כל המאמר סל הר׳ח מדנרי הראנ״ן שם וזיל ואתר ר' יצחק מנין שהקנ׳ה תנית תפלין וכו', תנין שהקנ״ס מראה ננודו לנניאיו ולחסידיו נאונגתא דלנא נדמות אדם יושג, דנתי3 ראיתי את ה' יוש3 על נסאו, ונתי3 ואראה את ה' יושג על כסא וגי', ונמו שיש לו רגלים דנתיז ותחת רגליו כמעשה וגו,. וכיון שנודע לנו ני מתראה לנניאיו נענין הזה, נתנרר ני זו ראי'האמורה נראית העין אינה חלא נראית הל3, ני לא יתכן להאמר יראית העין שנראה דמות הקנ״ה שנחמר וחל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו, אלא ראית הקנ״ס 3לנ הוא, וכן יתכן לימר סחפשר לאוס לראות נראית קל3 דמות ננוד איש נראש ועליו תהלין, והאמור ראיתי ראית הל3 דנתי3 ולני ראה הרנה מנתה ודעת, וכן כוונתו ולא ראית העין ממש, ני נפירום אמר הנתוג ודנרתי על הנניאיס ואנכי חזון הרנתי וניד הנניאיס אדמה, מלמד שמראה לכל זזיא דמיין שיכול לראותן, אזל ראי' ממש ח״ו שים מי שיעלה על לעתו, וני ר' ינחק חולק על התורה, הלא נתיג ני לא יראני האדם ואי, ונא ר' יצאק ואמי •י י>ק«״ה למס^? ועוד, כהי« ויראו וזי* אלקי ישראל ונו/ הגה btiifi הכהו«