Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 19]

יסוד עולם ( ת״ד 6ייוז) ו3על צדה לדין נהקימתו והסופי התונא {«Mit לש"( ( סי' כ׳ט) לא ידעו מר״וו אחר זולת זה שלפנינו. ואין ספק שהצנוי איס רומי סתצא נעל היוחסין נאיזה מקומות מספרי הצרפתים הניעו לחשוג זס הר׳ח לחנם נסיע, ונאהת הוא הוא . וראיות לזה עיין נרשנ׳ס ( נ'נ ע' א׳ ) ה״ג נפי' ר׳וז הרומי, ושס נסמוך אח״ז פתה סעיויס לענין ציפא זו תניא את הר״ח נסתם. ונן יש׳ת שם נשם הרשנ״א הגרסא ההוא נשם ר״ח סתם. וכנה מינש עוד נרשנ׳ם <שס פ׳ו 3') ומצאתי גלסא זו על העיקר זפירושי ר״ח איש רומי וצו'. ושא נסמוך נאה פעמים נל הסוגיא ע״פי גרסא זו מפירושי הר׳א נסתם, וננעל המאוי שם והשגת הראי׳ד עליו נמצאה אותה אגרסא מתחלה ועד סין> נשא ר׳א סתם יעויין נשטה מקווצת, וכן מ״ש הרשנ״ם שם ד׳יה שנתות שהי׳ נלול נלי ספק צ״נ נפיר1ש הסוניא מר׳ח איש יומי הנזכר שם נאחלה < נמצא מלה נמלה נערוך (יצרך שנתות) הנודע למשתמש תמיד נפילוסי ל״א שלפנינו (הערא 9י). עיי! עוד נלשנ״ס פסאיס (קי׳ד נ' ד״א שני מיני נשר) נשם ר״ח מרותי« ושם נאום' נשם ל׳ת סתם, ונרי״ף שם המשתמש תמיד ודעותיו של ר׳וז תקיר״וואן כתוג »תש כלשון י׳ת מרומו המונא וישו׳ם. ונתהווות מהר״ס ור נריך (ד״פ אי'תמ״ג) ויא* לדעת ר׳ת שאין׳ נוסק את הועל להוציא את המודדת הוא מסייא וכן פי׳ ר״א איס רומי נפירושיו עצ״ל« וכן וסמ׳ג ולאוין מ״א) ויאגהת מיימ' (סי״ל מהלכווצ אישות ס״6 וי) וכן ר״ת איש דומי סי' זה הלפון ומי. ונתוס' נתינות ס׳ד א' סד״ה איל, הסי׳הנ״ל נשאר״חאתש •ועויוסמיגועשיןאי גירושי!)פסק ר״מ אי6 יומי דאין הלכה ככל אותם האמוראים דמכשדי ואומר אמדו וכוי. וורשו״א ור״ן על הלנות שס ושס ר״ח סתם; וכן נרי״ף אם מתש דורי הר׳ח איש רומי. ועוד נסמ׳ל (עסק ס׳ט« מווא מפי' י׳ח איש רומי מה שהוא ותום' נ'מ (ע״ז א' ) *שם ר׳ח סתם. אמ״ז ראיתי לאצם עמינו צינז ואכאו עתי שלו ( מאורת נ' צל 38t) שרוצה להויא ראי' מדורי <£מ'צ אלו האחרונים שערווו האאוארים תרי ר״ון אהדדי יעו׳ם. ואולם לדעתינו הויא לאיי לסתור ואלרנא אוואר מאם ההפך, וכמ1 איוכיאו עיד שאר הראיות שאין כאן שני ר׳א כלל. וין אה שרצה התכס צינז bc למצוא עול אנס »יואל הנקרא ר' חגינא איש יואי ע״סי דירי הישו״ם צנ״נל׳א) ליתא נ"נ ליעתי ויל״ש נרשנ*ם אנתנ ויהני י׳ עונלא הלכאא כלנ נממן וכו' וכן פוסקי! פירושי י' אוינא איש רואי ע״כ. ונלי 6פק אצלי שצי'ל ותקום ר׳ חנינא ר' חננאל שנודע לתאני פירושים על ש״ם ונהם ג'צ י-לכות הרנה הנניגאות וקדמונים עיין לקמן(העי6 9!) ושום קדמון לא ייע »פירושי ר׳חנינא. וצם הרי'(> ההולך נעקיות ר״א מקיר״ויחן צוסק סס צ״כ נר נ נחמן נשתי ההלכות?מונאויז גדשנ״א ע״ש ר• אניצא ונ׳ל שתפצי שצל הפילושים הנאים א: מאם־יקא לציפת אלנו דרך איצוליא וישינת רומי, וחכמי צישא ידעו רק תמכתי דומי ע'י שי׳׳ת ניניהם וג6 הש־תשו נפירושיהצז עיין תולדוא ר״< נעל העלוך ( העלה 47 ) לכך היו נקראים סירישי ר״ח אקיר״וואן נפי קצאסושם פירושים רומיים. ואו״ח נעצמו איש רומי 1 ומראק האקומיא העלים מאיזה צרצתיס אתארןאוליתו העקרות נאו שצקת מחכמי אשנא לא ידעו אפיי את 60 הר•» או שלא ראו כלל 6ירושיו עיין הערה שאמ״ז. אולם ר׳ת ילע יואר היטג אאאיו לשנ*6 אא ארן מיללת הר׳ח ונת3 נספר הישל ( דף ע"נ ד') 6ה1י ל׳א »אפליקא הי׳ ע'כ. ואא נאמד שהר״א מקיי׳וצאן הי' ארה זמן נדימי עיין לקאןיהערה19)ינאיותלעלצצוןהטעס ללנוי איש רומי אלא אלא נמצא נם ימה רמז ננל סארי הקדמונים. וענ״ס אאר שנלרצו נ״ז נלע צי אטמון שוא מצא נעל ש״ק נקיצאיס יש) נישן שהר״א הי' איתני 6( נעל העיון ועי׳ש שמסופק על איזה ר׳א נאמל כן, ולדיל( דלינא אלא אלא ולאי שלא אא נעל הערוך אתנו שלן אינו מונא נספרו רא נ6תם ומאיי נהואסת מלח ז״ל * דלקמן (העיה 9») י13רר צ*נ מנועם הצ״ל שלא הי' הי׳ייא לנו של נעל העלוך ♦ Ci רען״י איצנו תניא ושום מקום »ת הר״א. ולניני אפלים »ריג״נשנורג נת3 לר׳ת וז׳ל וההוא דר' אנא אמרת שהקשה הי״א יודע אלקיס ודל שעל עמי ני פירושי הר׳ח אינם נמצאים נעיר הזאת ומימי לא ידעתים, והעצליס מש6 לכאן שאלתי ואמרו לא שמענום עכ׳ל ( ספר הישר דף ס' ד׳) 4 •י) הר׳ח נת3 נתקומות הרנה קנלה נידעו מרנותינו או ר3 מסי רנמהנאונים וצדומה עיין תוספת שאנן (ע־רונן! מ״א ריש ע״א) ונערוך עיכל איני