Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 18]

SM ( 17 ) ««?צפונית נדיני ממונות נודע לנו מתשונותיהם הרנות, וצל אלה גיו תמת ממשלת הערניים * 6) לשון ם6?גדולים ( ח״א ריש אות וי׳) ויפה דקדק נלשונו, שנאמת נספר י אקצלה להרא3״ד היודע אינו נ מעניני אלה הגדולים שהרניצו תורה צאפדיקא ונאססמיא, לא נמצא ואה כלל. ואדינא הוא נת3 רק תהי' ר״ת תלמידו של א3יו. (הערה 4) אן קצת מתנמי צרפת ואשכנז חסנו ק שהי׳ הי׳א תלמידו סל ר3 האיי, והראשון מהס הי' ר?ינו תם נציין להונו לקמן (הערה 11) והשני הוא הר׳י 3על התוספת ( תשונצת קטנות ש( תה״רם 3ר נרון סי' צ׳א) הנת3 צלוי לנו שלמד ר״ת לפני ר3 האיי ענ׳ל. והשלישי הוא הסופר המונא נתשונת צש״ל(סי׳ נ״ט)-םנת3 וגס ר״ת ק3ל מר* האיי גאון ענ״ל‘ אולם נגיס יעמוד צ־חוק'המקום שצ״ל שנסע ר״ח מקיר׳וואן מקום תולדתו ל33ל מקום רנ האי( / וחזר יישם לניתו ויהי לרא6. וצם מהרנה ד3לי?ר״א התונאים נקומוניס וניחוד 3ספר הערוך לא נמצא שום מקום פיציא את ר3 הא יי לתורו ור3ו, ומה שנמצא נמקוס אחד שקרא לו אדיגנו(ניצה׳נצ אות מכירה) אין ראי', שהוא רק כגוי ננוד לאחרון הגאונים נזמן וראשם נחשינות, וכן קורא לו ר3ינו נסים עיין תולדתו(הערה 9) וכנגד זה נמצא נתקוט אחד שהניא הר׳ח יש מי שאומר נסתם והכוונה לר3 האי• עיין לקמן (הערה 14) ואין דרן לכתו3 כן על רנו המונהק. ונמצא עוד נערון יש מפרשים חלוקים על רנ האיי ונכלל ים מפרשים הוא הר׳׳ת עיין לקמן (הערה 19) וכן חולק על פירושו 3איזה מקומות נסתם עין ערכי זין וכסן וש3. רק ראה זה מצאתי נערן• רו שכתג ואתר רנינו יחי לעד וכו• וכן אחר יחי לעד וכו׳ אלו דנרי ר״ח ז׳ל צצ״ל, ואפשר שציון שם לר3 האיי שנן המנהג לתלמידים שיקראו את ינם נשם רניגו נלי הזכרת שמו וצן רנינו אפרים ור׳י ן׳ מג״ש לרנם סרי״ן> יקראו נשם מר(. אולם יתר הלשון שם נערון מגומגם מאד ונלתי מונן כלל יעו׳ש היט3 ואין להניא ראי' מתאתר כזה. ולכן יש לפרש גם דנרי ר״ת נמה שקורא לרנינו חננאל תלמוד רנ האיי שר׳ל הולך נעקנותיו ומשתמש נפירושיו וגרסאותיו עיין לקמן(הערה 13) ע״ד שקראו חז״ל לכל המחזיקים נדעות שמאי נגד הלל נשם נית שתאי או שמותי יעויין ערוך ערן שמומי מ׳ש נשם הירושלמי, וגס ונרי הר׳י נעל התוספת לא יוכיחו לנו כלל, שמלנד שמאוחר סוא נזמן הרנה נערן זמן הר״ח, וגס נערן זמן הראנ׳ד הלוי הנותג עניניו, הנה נס תאתרו שם נסתון סתום ומגומגם מאד עי״ש לסי שתציגו נמקום אחד שפי' ר׳ח אם לא מפני הקנלה ואנות ני׳ד ענ׳ל. אולי צ״ל לסי שלא מציגו ונו׳. וצן הסופר נתשונת רש׳ל מאוחר עוד יותר וחון תזה התשונה ההיא תוטעא מאד ננמה ענינים. והנה שם לתעלה נסמון נת3 ורנינו צדשם ק3ל מר3 האיי וננל הוכחנו סתירת דנר זה נתולדות רני׳ נתן ( העלה 46) ׳וגס לשון קנל מר3 האיי לא ינרל עוד שהי׳ תלמידו תמש. לק אפשל שקנל מספריו, וענ״פ הדנר נשאר עוד נספק גדול 7) הספר היותר קדמון מלנד סיוטי הקליר, אשר נשאר כידינו מחצתי ישראל נאיטליא הוא ספר הערון. ובפירושיו השתמשו אא״ז צם תפרשי התלמוד נארן צרפת נמו רש״י ורנינו תם, ואחלי שרוג פירושי הערון הם מלוקטים מפירושי הר״ח עיין לקמן ( הערה 19) א'נ חלק ר3 לר׳ח נהתפשטות פירושי התלמוד נאיטליא ושאר ארצות אשר קנלו ממנה. ולעני! למוד התלמוד נאספמיא כנד הראינו נתולרות יכינו האיי (העלה ס!) שאע׳פי שכנר נתפשט שם למוד זה ע״י תלמידי ר' תשה ור־ מנון, מ'מ נפי הנראה הם לא הספיקו לגדם להעמיד נתי מדרשות ננל האין לולא הרי״ף שנא לעזרתם מאסדיקא. ע' לשון הראנ׳ד ועוד גדול מכלם ר״י אלפסי ונו׳ ונכנס נססרד ונו׳ והעתיד תלמידים הרנה ויצא טנעו ככל העולם צחנר הלנות נמו תלמוד קטן, ומיתות ר3 האיי לא נמצא כמוהו נאנתה ענ״ל• והנה הרי״ף נודע למשתמש תמיד נספרי הר״ח אשר עי״ז יקראוהו קצת נשם תלמידו סל הר״ח, ואפשר שהי' ג״צ תלמידו עיין לקמן (הערה 20) א"נ הי' הר״ח ג״נ אמצעי נהתחזקות לימוד התלמוד נאססמיא עם פירושים ננוצים ונוסחאות ישרות. 8) בעל היואסין הוא הראשון אשר יחפוג ר׳א איש רומי ור״א מקיר׳וואן לשני חכמים נפרדים ע״ש ( ד׳ קדאקא ק״ל נ׳) רנינו חננאל ור3 נסים שנת סת׳י ושם ( קל׳א א') שנת תת״קא ר׳ חננאל איש רומי נזה הזמן ע״נ. ואחריו נתנו נן נל מוני הדורות אולם כל הסופרים שלפני היותשין והמה סראנ׳ד ונעל ב B יסוד