Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 17]

( 10 ) ולמה לא סופי נשום הקוס אין נתפפט למוד התלמוד נ״נ בנגב איטליא נהו שספן הראניד 3 באור נדול הסגת התפפטות לתוד זה נשאר ארצות המכרות ואולי יהי» גס זה לראי׳ לאשר הראינו פעתיס רנות שמי איטליה קבלו נל להוייהס מא׳י ולא מ33ל, והרא3'ד ידע רק ק3לת להוד אנשי אספמיא ולתור חנמי ננל. אנן אס תרצה לדעת נירורנל הד3ריס האלה עיין נתיקוניס לזמן ר׳ח הקליר (להערה 17). 3) בהערה הקודמת שתענו לשון הראנ׳ד על מדינת קיר׳ואן סהיתה נימים ההס יזזקה מנל ארצות התער3 ור׳יל תנל הארצות בצפון אפריקא הנקראים נ;. ונודע לכותבי קורות עולם שמדינת קיי״ואן היא הנקראת מאז ליונים קירענאיקא נמ״ש ומאמרי על היהודים האסשיס ש3ארן עד3 (נכורי עתים הקפ״ז צד 68) הנקראת על שסעיריקירענע אשר נתונה, המפוארה והגדולה האד נימים הקדמונים וריזוקה י״א פרסאות רומיות מן הים. יעויין פונקע(רעאל לעקסיקאן).‘ וננר היו שם יהודים יניס נימי נית שני, ושטראנא שהי' אי נימי הורדום המלך, נת3, שהמצרים והלונים ועוד עתים אתרים אשר שם קנלו היהודים מנהגים הרנה, יעויין קדמוניות ליוסיפון (סי״ד פ׳ז סי' נ׳) . ונפלא היא נאמת שנשלק אפריקא נמצאו אצל העמים נמה מנהגי ישראל נמו על תון> גוויגורא עוד ■היום, רנן הארצות נוש ואלתנאש הטמונות לקירענע, יעויין ננולי העתים נמאמרי הנזנר, וצרף דנרי שם לרנרי פה והיו לאתרים נידין. ושם הנאתי ג'נ תשובת ר3 צמוד גאון לאנשי אלקיר״ואן נדנר אלדד הדני ונתולדות רנינו נתן נעל הערון (הערה 11) נררתי שזמשונה ההיא ננתנה נין שגת ד׳א תרמ״ד לתר״נא. ונלקוטי פרדס מרש׳י (דיא נ' א') אנל אני נתן אתין מצאתי נתשונות ראשי ישינות ששאלו תנתי אלקיר׳ואן. ונשעריצדק (שער נ׳ ח״ד סי'י״נ) נמצאה השונה.לגאון מועתקת מלשון ערני וששאלתם הי׳ מנהג נראשונה נאלקיר״ואן שהיו אנשים מלוים מעות על קרקעות ונו׳ יורנו אדונינו גאון נ״י ונו'. ובסוף התשונה סס וזה"מתה לאשר. הזנרת ני המתחנמיס ( לענין הלואה נרנית) לאחר שהתנו להתזיר ונו' ענ׳׳ל. נראה תזה נרוד שכנר היו שם תתתנמים נדרני התלמוד ומתיגעים למצוא להם דדן נהלואנז רנית עס קרקעות, ועוד בתולדות רנינו נתן (הערה *3) מנואר תשונה ארונה הרנינו שיירא ורנינו האיי בנו לאנשי אלקיר׳וואן נענין סדור התלמוד והגאונים ונינויי ר3 ורנן. הנדפסת חצי' ניותסין וחני' נערוך ערן אניי, והשואל מקיר'ואן ה•' רנ יעקנ אני רנינו נסים, והוא שאל עוד שאלות מר3 שרירא יעוין תולדות רנינו נסים (הערה 31). ובתולדות ר3 האיי (סוף העדה 13) הנאתי תשונת ר3 האיי לאנשי אלקיר״וואן נדנר שתיית הים נעת התקיפה. ומנל זה תרא שנןר היו עוסקים נתצמוד מימים קדמונים נקיר׳וואן, ומתחנמיס נו .ושואלים נו שאלות ואעפי״נ חש3 הראנ״ד התחלת למוד התלמוד והוצאות הדינים ממנו מיתות רב חושיאל וחילן, וזה יורה שהי' רי חושיאל חנם גדול יותר מנל חנתי האדן אשר נרו נאי מאז, ’והרנץ 3ה תורה הרנה ואור תורתו זורח בננו ר*ח וגס בתלמידו רנינו נסים ■ נס תראה הצב היהודים שם נימים ההם ני טוב הי' והי׳ תלויס מעות על קרקעות. וננלל תמצא בספר קורות הלני מוריטניא,. מאנו .אל חסאן ונעתק מהחכם דאמנאי (אגיא' 1794 צד 14) איך גדלה עיר קיר״וואן אז נחנמה ועושר ומסחר. ובספר הקנלה נתג הראנ״ד שהיו שם סוחרים הרנה התטילין מלאי לכיסו של רבינו חננאל. ונחנ נעל שם הגדולים (ח״אריש אות ח') שקנלה ניד נגי עיר קיריוואן ששם קנוריס גאונית 4) הראב״ד נקנלתו נתנ על רנינו חננאל שהוא נכו ותלמידו סל.יבינו חושיאל. ובאמת צא נודע לנו שום חנם מונהק אשר הי' יאוי להיות לתורה לר׳ח זולת אניו. וים ספק אס נסע לננל ללמוד מרב האיי (הערה 6) ולנן אחרי ראינו נהערה הקודמת שינינו חושיאל הי׳ חנם גדול , נשפוט ני הוא נעצמו הי׳ מורה לגנו. וים חזוק עוד מדנרי הערוך(ערך נר ד') שנת3 ואמר ר״ח.דהוי קשה לי' הא לישנא טונא ונו' ואתר דפריש לי' אביו ז״ל ונו'. 5) בהב נעה׳״ת (שער 16) מלאנו תשונה לר״ח ז׳ל שאמר מעשים נאים לפנינו ננל יום ולא הורדנו ב״ח נננסי הלוה בזמן שהיא נמד״הי ענ״ל. ותקופת הגאונים ודייני אספמיא מקדם עד הדינ׳ט והרח״נן וחנהי אפדיקא הצפונית