Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 10]

IX התשוקה מנל העמיס, נמה שמום הטבעי של נל עמי קדם נתמעט אצלם כפי מצב מקומם היותר מערבי וגם קצת צפוני להס, ולב הוא מאל בכל זה כגל המזג הקד של כל עמי אייראפא אשד המה בעדך .לאנשי א׳י מערביים צפוניים להם הרבה, ויהי איפא מתכונת גוי ישמן להיות ממוזג מאד נין התשוקה והשכל, ולהגיע בזמן הראוי אל המטרה המבוקשת מאת מציב גבולות עמים, כי גס .אותות כס השכל נראו בהם הרבה,מאד כנולע מאז ועול עדהיום. (ובזה תראה שלא רק לאהבת אדן אבותינו לבד הרבו מז״ל בשבתה של א״י לענין השלמות הנפשיות ואמרו אוירה של א״י מחנים וחד מינייהו כתדין מינן וכדומה) והיו לק צדיניס להמשכת עת עד ישקוט גאון דנים של הכתות הלנות, הבא לרוב בזמן הבוסר של כל אומה בטרם יבשילו אשכלותי', לולא נגזר עליהס ממרום אשד בעת ההיא בעצמה בטרס שבתו מלוש בצק עד חמצתו, באו עליהם הרומיים ויזדוס לכל פאה וימכרו הרבה מהם לעבדים ולשפחות. השלנו מארצם כנצר נתעב בטרם יתום פרח וכפתו לא רעננה עול, והעלים מהם נכפו בלי עשות צמח, ומהם נבלו גם יבשו. ובכל זה עול גס היום לא יתכחשו להם תכונות דומם, בענין רוב כח שכלם ותשוקתם עוד נראו בהם בכל דוד ודור אנשים יקרים ומצוייניס נזה וגס בזה. ונכלל מתתזקיס ומתיצביס על משמרתם אשר הוצגו עלי' לפני אלפי שנים עד ני הי' זה לפלא גדול בעיני המערביים והצפוניים, וגם קצת מחכמיהם ישטנוס בעבור זה, ויהיו בעיניהם כאבנים מנופצות מחומה ישנה וחרבה אשר יעצרו מרוצות נהרי הזמן במקומות הדנה מקרוב אל המטרה, והס לא ידעו ולא יבינו כי בעזוב ישראל אדן משכנותה עוד לא עזבו תכונת מקומה . — אולם בכל זה רכונים הס להשלים ולהטיב מצבם הגופני והרוחני ע״י שינוייסדקאס מסכימים מאד לדרכים קדמונים' שלהם, כאשד נראה זאת בארצות שונות עת רצו הראשים להשגיח על כזה. ולהפך באחדות אשר רצו ע׳’יי תחבולות שונות להרחיקם מישן נושן, או להשאירם נסוגים אחור נפרדים ובודדים מכל תנועות הזמן נוקשו גס שניהם והרעו להם ולנו. אלה לא הבינו למדוד כח תשוקתנו הרב, ואלה לא מדדו כח שכלנו לדאות ולהצין גס מחרכי בתי אופל מהנעשה בתבל ארצה, ואוי לע3ד (וגס לאדון) אשד לפתע פתאום ינתקו מוסדותיו! ורע מאד לעין לא דאתה אור כי תפתח ׳פתאום נגד זוהר השמם. — ובארץ מגורי וארצות הקרונות אלי׳ למזרח ראיתי שעדורי׳ בעמי. נפי הנודע נחלק לחצי מזמן ששים שנה ויותר. ולעין בוחנת תתדאה החלוקה ההיא ממש בעדנים שזכרנו. חצי העם <שמעו דק לקול