Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1831 - תקצ״ב
- Date
- 1831-01-01
- Page
- [Seite 9] (sequence 9)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 62% known words query
- IRI
…/4782723-4785531--2817-4785541- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
11 VIH נן המלך ללכת הלאה , נאשר לא יועיל השנל ולא יוסיף לגבורת וחוזק הדמיון נציורים ונשירים ומליצות ולהתגברות רגשות הנפש 3כלל, כי נידו דק לשפוט ולגזור לא להכרית או גס לפתות, אמנם נזאת יהי לעזר גדול לריעו הגנול נהאציל עליו מחכמתו לדעת איך ועל איזה דרך ישתמש נכחו אס לשנט אס למסד, אם ינשרו הזמן והמקום והענינים להלהיב הלננות נדנדיס נשגנים וחזקים יותר, או להסתפק נאמדים נעימים ורכים משמן, ואיך ומתי יעריך אותם, מה יקדים ומה יאחד, וכדומה הרנה. ומזה נראה כי יש לבכור (נח השכל) מנא גדול ודח3 יותר נדרכי הצעיר <כח התשוקה) מאשר.יש לאחרון בדרכי הראשון. וננר דאינו ההיזק הגדול אשד יוכל לצמוח לאדם ולעמים אס יכנע הנכוד מפני אחיו וד3 יענוד צעיר. ומכל זה נבין סנות המעלה והגדולה של העמיס הממוזגים נשני הכחות נשיעוד הראוי, או הנלתי מגנירים עכ״פ את התשוקה על השכל, כמו שהיו נענין זה האחרון היונים והרומיים אכן גס ההפך הרע להם ד'., ל נמה שהי' כח תשוקתם חלוש מאד'נגד כח השכל, ונודע דדך הפכפך של היונים בכל עניניהס . כי האיש אשר הפקידו היום לשר צנא ושבחוהו וכבדוהו נקהל ר3, דחפוהו למחר מעירם או שפטוהו גס להרג ומות כאשר עשו לטימיסטוקלוס, אדסטידוס, אלקיניאדוס וקימאן והדומים להם הרנה. ואף אלהיהס המירו לרו3 ועד מהרה ענדו את אלהי האדן אשד נאו שמה, וכן נכל ענינים המדיניים שלהם לא עמדו שנה ושנתיס על מצב אחד, ואת אשד נחרו כעת נעצה אחת מאסו נזמן קדוג כלס כאחד, וזה לנד הסב אחר זמן ארוך מפלתם והכנעתס כמו שהסנ ג״כ אח״ז מפלת הרומיים והכנעתס, ויהי זה לאות על רפיון כח התשוקה בעמיהם, תחת אשד ראינו עמי קדם עומדים על משמרתם זמנים כבירים ולא ירפו מאשר אחזו. ורפיון זה של כח התשוקה נעמי מערב נראה אח״כ בכל הארצות שהה נמשך שנות מאות דנות מעת כלות ממשלת הרומיים והלאה, דק נהנדל נין היונים והרומיים לנינם שגס נח השכל נחלש אצלם מאד והחל להתגבר דק משנת ה׳יא ש״נ באדן וארן. ועתים ננידיס ההם הנקראים אצלם אמצעיים להיותם.מבדילים נין הקדמונים והיותר חדשים, היו רוחשים וזוחלים על האדן מבלי זכדון. ושם רב נשום ענין, יהי מסוג התשוקה או מסוג השכל. דק פעם אחת נראה נהם רצון מבעיר מתשוקה הנכבה עד מהרה נמו שזכרנו למעלה;יי ודבוק. היו הסנות נתולדות הזמן עד אשר העלו הנצון ההוא, ולא זה המקום להאריך — ואחי עם ישראל אשר איתן מושנס היי נקצה מערנו של אזיא ומשם נפוצו.על פני תבל, אחשוב ליותר קרובים לנקודה הנפלאה של כח התשוקה