Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 171]

3* c «.!0 ) «s ד מה טוב בן האדם. מציץ ופרחי עודו כחור יהיה׳ כפרח היער׳ עת וקנתו לא יצא מן השער׳ מיד יסריש ריחו׳ לא עוד טוב ירח ־ ןי 4■ / ה אכן;פשו תמיד, תתעדן עדן׳ לא הבול, כי תהתה ורע עזבה: היא למקום המנוחה, עתה שוב שבה, ולהתענג מקדמה. אל גן עדן ז . סור♦ ז אל תתאבל על מות הורך, כי ינצח לחיות, הלך לו עתה; י,ז; ידעתי, כי בדרכיו׳ תלך אתה , •: ♦יטב גם אל חורך, ייטב אליך׳ ב ז אנכי אתפלל. אל שוכן ערץ• : ... ירבה ימיך, לך, כבוד ועושר *וסץ:. יתן לעד היים ואושר **-עד כ* הזקין, תהיה גבור בארץ׳ ח •;y •י/•• זזזאל גירש גוים מירושלים■ זר׳י׳*״- הבינה עיר ציון מחרבותיה, והמנחם עיר שלם מצרותיה: ביתך יבנה. וירחמך כפלים• אני המדבר וכל וה כוסןז עבדך המוכן לעבדך הק׳ אהרן יוסן? אל