Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 172]

&» ( »7» ) MS ראנרעגג יום ג׳ נ״ד טבת תקפ׳יו לפ״י••, אל איש אשר לצואדי רביד, כמהד״ר שמואל דוד,ר אל ידידי כנפשי, תפארתי ועטרת ראשי׳ 'שלום 1 אמרתי אשמרה דדני מחטוא בלשוני, אשמרה לפי מחסום, וי» כתבתי לך עד הנה, כי לא תפנה אל דברי רה5;.אק אמדי שמעי, כי פתח מות סרבו, קשתו לדך להפיל גבור. [איזה הוא גנור הכובש את יצרו] לטבוח ישר דרך; אז אמרתי אל נפשי: מה ל| נרדמת! עורי למה תישני! הן איש שלומך אשר בטחת בו, המעטדני חסד ורחמים, המשביע בטוב ■עדיך, שוכב נעת על ערש מי צועק מכאבו דכא ושפל לוח! השכחת כל תגמולוהי? אם לא תשפוך שיחך אל ה' למען ינחם מאשר דבר לעשות לו? קראי בגרון אל תחשוכי. כשופר קוליך הרימי! גל אל ה' יפלטהו יצילהו ני חפן בו! ויהי נשמעה נדברים האלה, ותקס בעוד לילה, ותצעק אל ה׳ צעקה ומלה, ותיליל ותנך ותתחנן לו ותאמר; שאלתי ובקשתי מלפניך המלך למנוע משחית ,ומגפה מן האיש השומע לקולך ההולך בדרך עובה מעדו עד היום הז$ השם ישר רכונו המהלך על כנפי צדק השואב מיס חיים ממקור בארו, באר מיס נוזלים, מעין אשר לא יכזבו מימיו להשקות במו׳ את צאן מרעיתו, וינחם כתום לבנו להדריכם בדרך ישרה, הזורע זרע אמת ויקצור'מאה שערים, השוקל לחם בלא כסף (לחמה ש{ תורה) לתם אל רעבים, נפשם בהם תתעטף, להשביעם ולמותם; ׳6תתן ביד מבקשי נפשו איש אשד כאלה לו? בורא ניב שפתים! שלום'שלום לרחוק! אל נא תשימהו כמטרה לחצי מות, חצי גבור שנונים ע® גמלי רתמים] ומי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות נ!? מ^ביץי^מות? פיך פתחת בחכמה? גס חכמים תמית, יחד כסיל ונער יאבדו? השקע ושמע! 5ו3 מדרכך'והשב שבות אהלי תם! עודה מדגרת עמו וסריסי המלך הגיעו, ויגידו לה כדברים האלה לאמור: השקיטי מיבתך, מנילי קולך מבני ועיניך מדמעה, כי ים שכד לפעולתך, כי-קס ממטתן, האיש אשד את מבקשת בטובתו, ויתהלך נחון על משענתו! אז תשיר נפשי את השידה הזאת לה׳ ותאמר אל אל רחום חנון, אני »שירה, כי איש נבון חכם , הציל ממות, לא הראה לו השאול גם גיא צלמות ־ על כן לשיר אל יוז׳ שחר אעירה * אתן