Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 170]

£»* C »69 ) fr© ראנדענג יום א'\״ז בתמוז ש' ת״ק׳יפ״ה לפ/:ן *)אל א לחי השמים, מנחם ירושלים, אדון הנפשות, ומטיב קשן׳/ יוצר את האדם מטיט ורפש, ויפה באפיו חיים ונפש, השליט במטה ובמעל, מטית ומחיה מוריד שאול ויעל, הוא ינחם בנחמת עליון,י במהרה תוך אבלי ציון, את מורי כמ״ר שמואל חיים לןילי, ויסיר טמנו כל חולי, יצו אתו את הברכה, לארךימים ושנות חיים נכה, ויתעדן תמיד במרעה שמן, וכן יחי רצון אמן אמן: א ראיתי בשדה צמח צומח, פרח וציץ בצבע רקמתים, כצבע הים׳ ובקשת השמים, כיל ראהו ישמח׳ הראה וריח. כמעט רגע. צלי הערב נטו, הנה פנח יופיו׳ אין לו תפארת לא י_עשה עוד איש בו. על ראש עטרת כי יופיו לם ריחו. כלמו שטו ג אכן לא היה כל, אל־מאוס כוחי, כי עוד ורעו נותן, פעם לורוע, פרחו יטיב יום יום׳ כרבות נטוע, . על כן לא נבל. כי אם נצח יחי ■ השיר הזה ושלאחריו הס דאשיתגנידי ניער משכיל גן ממש עשר? שנה, מילידי טריאסט, למד לפניסלפני דשד״לועתה לומד ני&עז ־' י " " בעיד קארלסדוהע ׳