Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 169]

2>t ( 168 ) «^3 <נל משכנו: זכור נא י״י את אשר התהלך לפניך 3אמת ובלבב שלם, והעוב בעיניך עשה: אל תמת תסדיר, אל תשכרו כל צדקותיו, ואל ימעע לפניך כל התלאה אשר מצאתהו בדרך מצותיך: בהשתפך רורז עועיס בקרב עמים לניס, לאמיס כשאון מיס כניריס ישאון, הפלו תורות חלפו מק, ותרעש האדן ותחול: והוא בך בעת ולא בוש, וישס נפשו נכפו, ויעמוד בפדן, ויתן שלום באח: זכור חסדו עס בית יעקב, אשר גמלם כרחמיו, ויאמר אך עמי המה: זכור עינו הפקוחה, ואזנו הקשבת, וידו הזפרושה, אל העשוק ואל הרצון, לעני ולגר; חמול עליו י״י אלהיס, ממול עלינו, ממול עלאדצך: מסד ואמת יצרו מלך, ימיס על ימי מלך תוסיף: שלח מרפא לכל מכאוביו, וארובתו מהרה תצמח. השיבה לנו ששו; ישעו,ונדפואתו רפא לבנו. תהפוך מספדנו T J למחול, תאזרנו שמחה, ונזמדך כבוד: י״י הושיעה המצך, עננו ביום קראנו: שד״ל רעיון לאשה אלמנה ושכולה מבנים הר3ןל מות! לא הפהידני; נעמה לי מאוד, עוד השימחניז הלא הוליכני לאישי, בני ובנותי; ד : T - . - שטה אגילה כי הם קביבוהי, רק פה בהבל גלמודה הנני! הבה;א מוה! ישלוף חךכך ומוו/הני* ־־ מרדני ב; דוד םטועליסקער מבר^די. השמחה והעצב♦ צבא לימי אנוש ולשנוהיו קצב׳ גם לכל מפעליו עתים נמדדו; עת לכל שימחה עת לכל עצב אך זה בעקב זאה אהוז ולא ♦הפרח!- י הנייל ירסיר