Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 139]

m ( 133 ) K5 ,!ידיעת הפילוסופיא אשד עוד לא נודעה לו) ראלולי שהייתי בסוף ימי ונתפשטו חלולי בעולם הייתי חוזר מדברים רבים שכתבתי נהם (אולי מנתו על דגלים אחלים שדלש גס בהם, ולא על ידיעת הפילוסופיא; לאף אס נאמד שכונתו עליה, אולי דעתו שטעה בדבלי אליסטו, ולא הבין אותם נלאוי, והאיש הזה היה פילוסוף גדול וגלה לו האמת בהם) יראין ספק שדנדי קבלה היו (מה המה הלאיות שדגלי קבלה היו? הלא לא נזנד מזה מאומה נספול הזה אשל בא לאזניו; ולדעתי לא גלה לז ונר מידיעה הזאת, ני למה סותם דבליו? ומדוע דבל נרמז? הלא היה לו לפלש דבליו עכ׳יפ בקיצור ולומל שהוא תוזל ממה שדבל סלה בלעג על עניני השמות והקמיעות ושאל עדנים הדומים להם אשל יסודם הוא בידיעת הקבלה, וזה היה בידו לכתוב אף שעה אחת קודם מותו). בעל מגדול עוז בסוף פ״א ליסודי התולה כתב: ולדעתי שהדמנ׳ס ידע בהם (בידיעת השמות) בסוף ימיו, שאני מעיד שדאית* בספלד אח מולדתנו כתוב במגלה של קלף ישן נושן ומעושן) לא באגדת שנתב לתלמידו, מי מעיד שנכתב מידי הדמב״ם, ומי המה האנשים הזקנים שחיו בימי הדמב״ם. ונימי בעל מגדל עוז, אשד גידם היס להעיד שהמכתב הוא נתב יד ממם של הלמנ״ס, מחמת שראו מעשי אצבעותיו, הלא זה אי אפשר שהעדים הללו מיו שני מאות שנים. ומי העיד לנו שהם היו עדים כשרים׳ שראויס להשען עליהם? ומי הוכיח לנו שהמגלה הזאת אינה מזויפת מאיש אחד נעת מחלוקת רנני צרפת , עמו? המחבר נעצמו נעל מגדל עוז לא הלך עם הרמנ״ס ולא דאה כתב ידו) לשון הזה: אד משה ב״ר מיימין כשירדתי לחדד המרכבה . (לא נא איש אמד ולא ר׳ יעקב גס לא זקן ללמד אותו, גם לא חזל «מה שנתב בענין הפיליסופיא ולא היה משת3מ בה לתלמידו, ולא - «זניל שהיה נבוך בחקירות הנמצאות, וכי מופתי ההגיון. מבלבלים את השכל) נינותי בענין הקן (אבל לא לקח מקצת דרכי הקבלה . •בידיעת טבעי הנמצאות. ולא הותרו לו כל הספקות ולא נפתחו לפניו דדני המנונות ולא נמסר נידו אף מפתח אחד ממפתחות החכמה, והביאור של כל נעלם) ודבריו היו קדוניס לדברי המקובלים לא ס״ת ולא קבלה ממש ולא דרכי וחכמת הקבלה. ואף לא דבלים של טעם 1 ני אס דבלים אשל לפי דעתו הס קלובים לדגלי המקובלים האמתייס י שרמז הלמב״ן עליהם (מה המה המופתים מדברי הקבלה אשר למז עליהם הלמב״ן הס אמיתיס?) עכ״ל. המחבל הזה שכח מה שכתב נאן נעת שכתב פירושו על פדק ג' מהלכת תפילין. כי בפרק הזה אמר: ואני יזמיה על מעלת לנינו ז״ל שהיה מקובל איש מפי איש בנסתרות איו