Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 134]

g&t ( 133 ) אפונה ואסתפק כי ידידנו ישוב אלינו ויודה את פשעו, כי מיום הוסדה האדן לא סר איש נ3ון מדרך הסכמה בלב תמים— ואס קרה זאת, לא ענרו שנים לנות והוא ש3 אליה, בכל זאת עלינו לעמול ולעשות כאשל יש לאל ידינו שישוב מהר לדרך הסכמה למען לא נהיה עוד ללעג ולקלס בעיני שונאי ומקטיני התבונה כי לא אוכל שאת זאת — בסקרי על הבשורה הזאת פסד פסלתי אולי יהיה ידידנו למשל ולמופת לנעלי גני ישראל המתסילים בסכמה, שיעזבו גס הם אורס;;הסייס וילכו אמר ההבל כמוהו, ונועצתי את נפשי מה לעשות נ?ד הרעה הזאת, אז עלה בלבי לסבר המנתב הזה ולהוציאו לאור למען ידע ישראל האמנ1 בי המסברים שהסליטו שהרמנ״ס סזר מדעותיו טעו ומקור דנדיהס משמת, אשר אין לו יסול נאמן, ואס יש את נפשן•.שלוע השלת את המכתב הזה ליל ידידנו בעוד שעיניו פקוחות, ולא טסו מלראות את האמת ולנו עול לא השק, ובטוס, אני שיראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו. הממבריס אשל כתבו בספריהם כי הרמב״ס כתב אגרת בסון• ימיו לאסד מתלמידיו ונו אמר שמזל מדעותיו הפילוסופיא וספן בידיעת הקבלה, המה: בעל מנדל עוז (מבר ספריו בשנת קל״ח לאלן• הששי) הרב ל' משה אלאשקד (מי בתמלת מאה השלישית לאלף הזאת) המכס דק יצסק אברננאל (מי ג״כ במאה הזאת) הרב ר׳ מאיר גבאי בעל עבודת הקודש (מי בתמלת מאה הרביעית לאלף הזאת) ובעל שלשלת הקבלה שהים אמדון להנזכדים. אלו הם הממברים הממליטיס המעשה הזאת, ויוכימו אותה מאגרת אשל לפי דעתם כתבה הרמנ׳ס נעצמו לתלמידו לפני מותו. אבל אס גמקור אמרי הדבר הזה,?ראה ברור שאין האמת אתם, והמכס הזה לא שנה את טעמו מימיו, כי האגרת אשר דבריהם נוסדים עליה היא מזויפת ואיננה מאתו, וכבר רמז על זה הגאון ר׳ יעקב עמלן בספרו הנממד מטפחת ספרים (אשל נו הוכיח בראיות, כ ספד הזהר איננו מרשס) דף כ״ח ע״ב חלק ב׳ וזה לשונו: אס היות כבר נודע מ״שכ בספרים שבסוף ימיו זכה הדמב״ם לחכמת הקבלה, אבל לא נודע אס שורש דבר נמצא בו ע״כ. וצדקו דבריו מאוד, ני יש לאיות הרנה להם ומופתים לאמת ולהוכיח על ידם שהאגדת הזאת היא מזויפת מאיש אשד רצה לדמות בני ישראל• ההוכחות והטענות אשר תגדרנה זאת, הן: (א) לפי דבריהם לא זנה הרמב״ס לדעת מידיעת הקבלה ער סוף ימיו וני רק אז שמע מידיעה הזאת, ואנחנו נדע מדברי המורה שידע