Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 104]

&* ( »0J) *m מ א מ ר ’ח ש ב ל וגגה נאור תהיח על פרשת המן, קרבים מידו לו לישב הדקדוקים ושם חביון עזו בעניו כבוד ה׳. בפרשת סמן דאית♦ לעודד כמס דקדוקים אשד עלו על ראשי, וכמשא כנד ינבלו ממני, ואפקדס אסל לאחל. א) משה ואהק אמרו בפסוקי וי״ו וזי״ן (שמו® גז״ז, וי״ו>: ערב וידעתם בי♦ ה׳ וגל׳ ובקר וראיתם את כבוד ה', ומשמע שהכבוד יתראה להם אמדי רדת המן, ונפסוק יו״ל כתוב, שכאשר פנו אל המדבר, כדבר אהרן אל כל עדת בני ישלאל־• והנה כבוד ה׳ נראה כענן, נמצא שהכבוד נראה להם קודם רלת המן. הדמב״ן רצה להבדיל בין כבוד זה לכבול זה, אבל בל ילעתי מדוע נוציא הפסוק ממשמעו? ני בכל העשרת פעמים אשל כתוב בחולה כבוד ה' בנלם יובן מדאה מותשת והוא אש נראה, ומדועיפלא הכבוד הזה מכלס? — המבאר לנת״הש לצה להביא ראי׳ לפירוש הרמב״ן מהאונקלס שפירש על הראשון ותחזון ועל השני ואתגלי. ולאימי נכזבה! ני לפי הנמתו שהכבוד השכלי הצוריי יפותר בארמית בלשון ר1זח והכבוד המותש הנראה לעינים יבואר בלשין גלוי* מס יענה במראה אש אוכלת ובכל שאד פעמים סבא וירא אצל *•יד כבוד ה, אשד גכלס בא בלשת חזה• — ב) בפסוקים האלה משמע שבערב תבא לישראל הדעת את ה׳ ׳ ונבקר ישיגו מדאה הכבוד. ונפסוק י״ב נמאמל הקב׳ה באס הידיעה הזאת אחלי הנקל, באמלו: נין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתםוגוי. - p■ איך אמר משה בפסוק ח'י• בתת ה׳ לבם בערב בשר וגו', אס עוד לא באה אליו הנבואה בלבל זה, ואס יתרן אדם לומד שקדמה אליו נבואה בזה, ואף שבלתי נאמדה דק בפסוק י׳א אולם אין מוקדם ומאוחר בתורה, (טעם זס הוא ען אשר בצלליו ישננו כל תלשי התבונה, ודק במקומות מעטים גזרו חז״ל אומד זה, וגס שם הי׳ בוודאי טעם כמוס או נגלה לכותב התולה, כי הציג מאמר הקנ׳ה אחלי הולעו. א״נ מדוע לא י •♦ן סידר