Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 102]

( 101 ) ס-״הם) כוח לפיוטים כאלו באמרו. הרין פ״טגאנדעב*ד»לפ*אנית*א זמנין מחסל לה וזמני! לא מחסל לה. ע"כ. להערות 28) 29) נין פיוטי קליל הנאגרים מאתנו צריך להוסיף גס סלר ענולה למוסף יו״כ (למנ״ן במלחמות פ״ג ליומא} ושס כתב הפייט הראשון לא הקליל, והוא לאו לווקא שהדי ל' ינאי הפייטן קולם לו. עיין הערה 19 שם. אן ענ״ס ראי' ללברינו שם שאין ל' משה הזקן המחבר פיוט אימת נולאותיך מוקלס לקליר כמו שטעו על הנה ויש להתאונן על אבלן פיוט זה של העגולה למוסף יו״כ שנו היתה ניכרת חכמת הקליל גס בהלכות התלמול, ואנחנו ראינו על כה בלוב פיוטיו לק בקיאתו הנפלאה נאגלות ומללשים. להערה 33) אודות' נוסח התפלה של הקליל ור׳ טובי׳ בעל הפסיקתא בהכנסת ברכת את צמח בבונה ילושליס, מצאתי עור במחזורים אשכנזים בסיום ליוצר ירב בפייט המתחיל אהללך בקול דם ומיוסל על סלל א״ב וי׳יח ברכות התפלה של חול, נשמט גס שם ברכת את צמח. יעו״ש החרוזים מלבר ומקים" מבטח לצליקיס, נותן אוד יומיס, בונה ירושלים, סולח לנלגלה, שומע תפלה. ויתכן ליחס פיוט זה לקליד הנולע בנוסח זה. ומצאתי יותר עול בה״ג (פ״ה מהלכות ברכות) וז״ל אמרו נמערבא לאשכחן בתפלת חנה מעץ י״ח וכר ע״ש ממש לברי ר' טובי׳ רק שכתוב שם מפורש יותר• אלקי לוד ובונה ירושלים וידס קרן משיחו• יותר מזה פול שכנר נמצא כזה במלרש ויכולו מובא ברוקח (ס״ס סכ״ו) ע״ש יליף מחנה שהיתם מתפללת י״ח ברכות נוי. קרן משיחו לול, אק צוד כאלקינז ( שומע תפלה, נצ׳ל) אל תר3ו תדברו שאותך לבדך ביראה נעבול ענ״ל והנס גס שם לפני קרן משיחו כתוב קשת גבורים מבטח לצדיקים א״כ אין שום סימן ג״כ על ברכת בונה ירושלים. וראה זה לבד פלא שבאבולרהס מובאים ג״כ לבדי בה״ג אלו רק בתיקונים ואחל מהם וכסא כבול ינחילם בונה ירושלים. וירם קרן משיחו את צמח עכ״ל א״כ מבואר נוסח י״ט ברכות והוא ההפך מנוסח שלפנינו בה״ג. אולם מכאן ג״כ לאי׳ למה שנדרנו במקום אחד שה״ג שלפננו עיקרו הוא מחבור ר' שמעון קיירא דק קצת הוספות בו מספר הלכות פסוקות של רב יהולאי גאק ותלמידיו, והס קראו לא׳י מערבא כמו שנקרא בתלמוד בבלי. והנה ר׳ שמעק מקיירא של מצרים ושס הר נוסמת א״י ונמצא בו הגירסא שלפננז היום בה׳ג, ואבולרהס ראה הלכות פסוקות של תלמידי לב יהולאי שהיו בבליים ושם היי נוסח י״ט ברכות נמו שבידנו כבר, ולכן מסף פסוק מיוחל גם לברכת את צמח. — עול דאי׳ לדברינו שס, שלמקו עצמם אח״כ בא״י כשנתחדשה ברכת המינים לכלול את צמח בבונה ידושליס כלי שלא להוסיף על מספל י״ח אשר מצאו בו טעמים ורמזים הרבה, שנן מורה הלשון של התוספתא (סוף פ״ג לברכות) המובאה צ״נ במכריע (על תענית י״ג א׳)' ח״י ברכות שאמדו חכמים כנכד ח״י הזכרות שבהבו לה' בני אליס וכולל של ביתוסיס ושל פושעים במכניע זדים ושל זן ושל גריס במבטח לצדיקים ושל לול בבונה ירושלים. ע״כ מזה נראה ברול שמתחלה יאמר כי מספר י״ח הוא מנוון כנכד י״ח הזכרות, ואח״כ יורה איך לעשות באיזה ברכות הנוספות אמ״כ שיעלה על ידן המספד יותר על י״ח, ואומד שכולל אחה מהן זו בזו, ובהן גס בלכת אלב צמח בבוניז ירושלים