Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 99]

( 98 ) *3 ♦עפוס נימי ונינו נתן נעל הערוך עיין תולדתו (הערס 15), ודי משה גל מאיר מפוררה נימי נעלי התוספות (ש״ק ד״א ל׳יט <f') ויותר עוד לצפונית מערבית ל משה מפויאה שכתב תשוגות (סי הישר ל״ז א') ונזכר נאיזה ערוך של גאונים לא נערוך של רבינו נתן עיין מולדתו (העדה 41) אולם בש״ק כתב נלי שימת עין נדרנו וז״ל (ל׳ א') ל משה מפויאה חנם גדול ונזכר מאד בהגהות ונערוך עכ״ל, והנה בערוך שלפנינו לא נמצא כנזכר וגס בהגה״מיי (שיקראם בעל ש״ק לדוב נסתם הגהות) לא מצאתיו עוד וענ״פ לא נזכר שם מאד. ולצפונית מזרחית ר' אלעזר מוירונא (שבלי הלקט סי׳ ה' וע״ה) ואחריו דנינו ישעי׳ מטדאנה שהי' נכנס ועובד בוויניציאה נספינות בשנת לפי שהם צדיניס לענוד נספינה משכונה לשכונה שהיא יושבת במים (שם סי' צ״ט) ולכל אלה ראוי לחשונ ג״כ רנינו ברוך מאדן יון הנזכר הרבה בפסקי דקנטי ועוד באיזה פוסקים, ועשה פירושים לש ׳ס המובאים ב3ע*הע על שם רבעו ברוך בסתם וכיח אליו לא ליבינו ברוך ממגנצה המאוחר לו. והוא ר״ב היוני הי׳ נדור שאחד הדי״ף שנן מובא בבע״הע כ״י שראיתי (דף נ״ב) השגה ממנו על משובת הרי״ף. ואולי אליו ג״כ כיון הדאנ׳ד בהשגותיו על סדר קדשים וטהרות להדמב״ס, שמניא בכמה מקומות נסתם הרב היוני ונפ״ה ממתנות עניים הי״א כתב עליו שפירש המשניות, ואין ספק שהיי התחברות בין יהודי איטליא לאיי יון ודרך אחד להם בלימודים. ואחשוב עתה לקרוב מאד שגס בצרפת הדרומית נתפשט לימוד התלמוד רק מאיטלי׳ דרך יס האמצעי. ובריש מסעות ד' בנימין, מונפישלייד (מאנטפעליער) היא מקום יפה לסחורה קרוב מן הים ב' פרסאות , ובאים אלי' מכל מקום לסחורה אדום וישמעאל וארן עלערוה (?) ולומנדדייא ומלכות דומה לבתה ומכל ארן מצרים וא׳י ואח יון וכוי ומכל לשונות הגוים נמצאים שמה ע״י גינואיין ופישנין (נענו* עזער אונד פיזאנער) ע"כ ״ ושם להלאה ירשים הדרך וכותב, ומעיד מדשיילי׳ יכנס אדם בספינה לעיר גינואה היושבת על שפת הים ע"כ: ודבינו נתן איש רומי למד לפני רגינו משה הדרשן נעיר נדבונה, והרה ל׳ משלם נרי קלונימוס מעיר לוקה (אשר נגד מה שהחלטתי בתולדת רנינו נתן (הערה 36) . אחשבהו עתה שהיי נעצמו בלוקה, וזה נעבוד הוספת נע״הע תמיד אצלו מעיר לוקה ומשמעות דבריו שמוסב על עצמו לא על אביו, גס מדרכו להשיב לקראים ע״ש, שלא נודעו אז במגנצה כלל רק מא״י נודעו לאיטליא ע״י ההתחברות בין שרי הארצות עייך לקמן. ואפשר שהשאירו שם אבי אביו ר' משה הזקן כשהובל הוא למגנצה, בהיותו נער קטן או■ שהוא אחד ממשפחה זאת, ועיין עוד דאי' לזה בסמוך) השיב לבי״ד שבארלדי (ע״ש בתולדת רנינו נתן) והוא אדלעט הנקרא מלפנים (arelate) וסמוך לנרבונה. יעויין בבע״הע (ס״ה נ׳) ומנהג נדנונה ואדלדי לגנות שליש מבני חדי (וזה בעצמו ג״כ לראי' שד׳ משלם היי דר נעצמו בעיר לוקה ועולה יפה ההתחברות נעו ונץ אדן פרובינצה אולם בין עיר מגנצה ופדופינצה לא נמצא שום התחברות ונפרט בימים ההם). י טעתה נשוב ג״כ מאשר רשמנו בתולדת דבינו נתן (העדה 57) שני מקורים נפרדים להתפשטות למוד הקבלה, האחד בצרפת הצפונית מאיטליא הדרומית והשני אצל חכמי פדונינצה, וכעת נתבדר אצלי