Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 96]

©4 (95) *e ספינות ועיירות סמוכות לספל, וסלט על חוף היס של א״י מסבו אל ים יון והאיים שנו, ומצאו אני' ו3ה אדנעה חכמים גדולים היו הולכים ממךינת בארי למדינה נקראת ספסתיין וחכמים אלו להכנסת כלה היו הולכים עכ״ל. הנה הליך הממונה לכבוש ספינות גס עיירות הסמוכות לספר כמו שהוא אי סענאסטו הנקרא ספסתין, ונעת נסב ים יון'וכא על ח'ון> ים של א״י מצא אני׳ של החכמים שהלכו ממש נדרך הנזכר ני ׳ון־ליקיא בגבול א׳י והאי סמוך לשניהם, 'וכנש את האני׳ בעבור שהייתה מבארי מדינת נוצרים, והוא הי׳ ממונה ערני מקודטנה . ובאני' היו גם החכמים הנזכרים שהיו הולכים להכנסת כלה נראה משגרת הלשיק שלא בחזירתם היו לק בהליכה ראשונה, מביתם , ואחשוב שמכל זה בצרוף הראיות עוד בתולדות הר״ח (הערה 2) ישער כל מבין שהחכמים היו הולכים מארן מגורתס בארי. וא״כ הי׳ למוד התלמוד נודע כבר ונתפשט 6ס עוד בטרם שנתפשט באספמייא ואפדיקא. ו>ה נאמת חדוש גדול. ועליז נבין יותר דברי דת נספר הישר המובאים אצלנו שם בהערה 17) לזמן'הקליד שהיו אומרים מקדם כי מבארי תצא 'תורה ודנד ה־ מאוטדנטו וזה מפני שמשם נתפשט התלמוד לאפדיקא ואספמיא, וגם לאשכנז וצרפת כמו שיבואר עוד. והראב״ד שהוא היותר קדמון אצלנו 'בספורים כאלו לא ידבר כלל מכל ארן איטליא נפרט, ומכ״ש ממדינת הדרומיות שלו׳ דק כתב בסתם וז״ל, וקודם לכן (ריל לפני הפסקות 'ישיבות של גאוני בבל) היתה סבה מאת הקנ׳ה (נדבר שניות החכמי׳) שנכרת חקס של ישיבות שהי׳ הולך אליהם מאח ספיד,יאיז המערב ואפדיקא ומצרים וארן הצבי, וכן הייתה הסבה שיצא ממדינת קודטנה - וכוי, ונראה שבארצות המערב ימין לכל ארציות אייראפא שגרו בהם ישראל נעת הזאת. חון מאין ספרד שחושבו נפרט יעויין ריש אגרת 'תימן כמו שעשה הכנעני בארצות המערב והכוונה לגזירות תתנ״ו, 'ואפשר א״כשנלל הראינ׳ד כל ארן צרפת ואשכנז ואיטליא בשם הכולל ארן המערב. וענ״פ בפרט לא יזכור מאומה מאיטיליא ומשוס איכס שהי׳ חי שם, ולא ידע אפילו מדנינו נתן נעל העייו ועוד חכמים שהיו לפניו כמו שנבאר עוד . אולם גם ממשניליס זולת הדאנ״ד, החוקרי׳ 'בקדמוניות ישראל לא נדנד 'ככל הצורך מארן זאת, מה שנעשה בה נימשך זמן רב של ת״ת שנה ויותר היינו מימות האמוראים עד סוף ימי הגאונים׳. ואעיר על זה את לב חכם דורנו ר' מרדכי יאסטינ׳״י כי ׳נין חקירותיו הנפלאות בספרו הגדול על קורות ישראל בארן ואלז, לא נמצא מאומה על ארן איטליא נימוד ויהי כמחריש, אע״פי שרק ממנה ייצאה תודה בזמן'ידוע לכל ישראל — הן אמנם הוא ׳קצת לפלא כי על 'אספמיא הרחוקה מנבל יותר הדנה מאיטליא נמצאו כפעם בפעם רשימות 'וסימנים שהיהודים אשר שם נודעו לחכמי מל עוד בימיי האמוראים וכין אח׳יז עד ר' משה וד׳ חנוך, ומון מהספור על'יצחק דיש גלותא דאזיל מקודטנה (?) לאספמיא ושכיב והשאלה עליו לאביי ודבא בנבל ( יבמות קט׳יויב') נימצא גס במדרש (וי״ד פ״כט) ואת זרעך מאק שביס מכליא ומאספמיא וחברותי' אכן בימי בעלי המשנה חשנו עוד _אםפמיא למדינה רחוקה מאד (נ״ב ל״ח א'), ואשר דמה החכם ד״מ "יאסט (בהערות לחלק חמישי מקורות ישראל (צד 323) למצוא בפירוש הד״ש (ספ״ו דשביעית) נשם הירושלמי מאמר בן אטינס הביא בכורים. מאספמיא