Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 95]

?§►+ ( 94 ) Kg המספרים הנזכרים שס עס חתימות שם הקליר, נשיב שיזון מהשתוויו המספרים לחתימות שמו, יהיו גס ההשתוות ש כמספרי החרוזים נינס לגין עצמם לפלא גדול כמו על־מ התחלת פיוטזכרונות, מעש אשר גכל שנה נעש, שוהנמספר להתאלח הקינות, שגת סורו שמעוני עונרי. וכן הסיום לאוסף פרשת החדש, שפתי גשודיארגעה חדשים שוה לסיום הקינה גתגע איש חמודות ושוע הטה (אלקי) אזנך ושמע, וככה תיזלת פיוט מלכיות, אנסיכה (מלכי) לפניו בהתהלכי אומצו בהמליכי שיה גמספד צתחלת פיוט גשם', אפיק מען מעוטר גיוס המעוטר, וכדומה שם. הגם כל אלו הדמיוניס נפלו נמקדה? צמכ״ש אס מספדים האלו המתדמיס געצמס ישוו עוד למספד שלישי והוא חתימת הפייטן, מי זה חסד ט'עס אשד יעצים עוד את עיניו ויאמר שכל זה לא יגרל עוד הדגר היטג? וחכם עמנו דאקטאר צינז הודיעני שאחרי ראה דברי חפש גס הוא ומצא כי החרוזים הראשונים של קדוגות לת״נ כוללים כולם גימטריאות כאלה. והנה גם חתימת שמו בראשי החרוזות שהי׳ הקליר ראשון גזה. הוא כבי דרך נ1טדיקון וגימטדי', וכשם שחפש אותיר ע ספש מספרים לרמוז נהם שמו . להערד, 17) אשוג עוד פעם שלישית לספוד ארגעה חכמים שנשנו באני' ונמכרו למצרים ולאפדיקא ולאספמיא, נענור ני הוא דגר גדול הנוגע לענין רג מאד של קורות ישראל והתפשטות שלי התלמודים נגלי וירושלמי. כי הנה חשנתי שם קרז־נ לודאי שבחזירתס, היו הולכים מנאדי והס היו מאק סכסתאן אשד נפרס, ובתולדות דגינר חננאל (הערה 2) הייתי כנד כנוטה מזה, וכעת נראה נמר ההפך ממה שחשבתי נתחלה, והא לו ראיותי. כנר כתנתי שנסתר הקנלה לראנ״ד וניראסק כתוב שהיו הולכים מנארי למדינה נקראת ספסתין דק בקורא הדורות כתוב סבסאאן•. ומה ששעדתי שם שהוא סכם תאן ( בכיף ולא נני״ת ) אשד נפרס אינו נ״ל כעת מפני שלפי״ז יסי' נעל קורא הדודות אחד נגד שנים אע״פי שהוא דאה גס נוסחת דג שמואל הנגיד נספור זה יעו ש. אכן טוב יותר לגרוס כמו שהוא לפנינו בקורא הדורות סבסתאן נני״ת ויהי' רק ההפרש נין ני״ת לפ".א המצוי אצל חכמינו שהתגוררו נין הערניים. ואולי ר' שמואל הצניד שהי׳ חי בקומונה שנאספמיא הדרומית נין. הערניים ממש, הי' כותב נני״ת כדרכם, והדאג״ד שהי' דד נטוליטולה בין הנוצרים שנאספמיא הצפונית היי כותב גפ״א שנן ינטאו אנשי אספמיא עוד היום כפי ששמעתי וברצלונה הוא בפיהם כמו פדצלונה■. ועכ״פ רק עדייזנוכל להתאים גס דגלי געלייסוד עולם שכתנ במקום ספסתין מדינת קוסטנטק. 'ונראה שהכוונה על אי סענאסטע הסמוך לקיליקיא ונקרא מלפנים (eleusa) יעויק קדמוניות ליוסף הנהן (סי״ופ״ד) והוא עם קיליקוא היו אז בשנת תש׳ן לאלף החמישי תמת ממשלת מלכי קוסטנטינא נביצאגטעישעס רייך). ולכן נקרא ביסוד עולם מדינת קוסטנטין. וגס מדינת באדי היתה אז תחת יד הנוציים וממשלת גיצארן. ולכן הלכו החכמים מגאדי אל האי הזה אשר כפי הנראה היו דרים נו אז ישראל דנים במספר ובעושר. אכן נין מדינות הנוצרים ומדינות הערניים הי' אז שעת חירום ולא היו יכולים ללכת מזו לזו באין מפריע. ועולה ייפה מאד לצי״ז לשון הדאנ״ד שיצא ממדינת קורטוגה שליש ממונה על ציים ונו' לכבוש ספינות